לראשונה בישראל - הליך הסגרה בגין עבירות מיסים /
לראשונה מבוקש שנמלט מהארץ בשנת – 2003, אהרון בראשי, בגין עבירות מס הכנסה ומע"מ אשר נעברו בין השנים 1997-2001 בסך של 17.5 מליון ש"ח, חזר מרצונו ארצה בעקבות בקשה להסגרתו אשר הוגשה באמצעות המחלקה הבין לאומית בפרקליטות המדינה, והועבר לישראל לצורך העמדתו לדין ממדינת פלורידה בארה"ב, שם נעצר בנובמבר 2012 בעקבות בקשת ההסגרה כנגדו.
החקירה כנגד אהרון בראשי נעשתה ע"י משרדי חקירות מס הכנסה ומע"מ ירושלים וחזרתו מרצון התאפשרה בעקבות שיתוף פעולה בין מספר מחלקות בפרקליטות ובמשטרה, כמו גם רשויות האכיפה בארה"ב.
על פי כתב האישום המתוקן, בראשי קיזז חשבוניות פיקטיביות בספריו ובכך הקטין את הכנסות החברה החייבות במס הכנסה ובמס ערך מוסף. במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים - בראשי הודה בעבירות מס בהיקף של כ- 9.4 מיליון שקל. בית משפט השלום בירושלים הרשיע אותו על סמך הודעתו. וגזר עליו עונש מאסר בפועל בסך 30 חודשים. עוד הוסכם כי הקנס שיוטל יושאר להחלטת בית המשפט.
חשוב להדגיש כי במקרה הנדון, הנאשם אהרון בראשי חזר מרצנו ארצהתוך ויתור על הליכי ההסגרה, עם זאת, היה מוחזק במעצר בעקבות הבקשה אשר הוגשה כנגדו, לפיכך נראה כי טרם נקבעה הלכה חד משמעית בישראל בעניין הסגרת חשודים בעבירות מס לישראל, אולם ניתן להבחין בשינוי המגמה כלפי עבריני המס אשר נמלטו מהדין.
כאמור זהו המקרה הראשון בו מוסגר מבוקש בעבירות מס מארה"ב לישראל, אולם בעבר היו מקרים בהם הסגירה ישראל עבריינים לארה"ב ובניהם גם עבריני מס כך למשל בעניינו של דוד בן פורת, שם כב' השופט בן ציון גרינברגר מביהמ"ש המחוזי בירושלים, הכריז על דוד פורת כבר הסגרה לארה"ב בגין עבירות מס, מרמה ועבירות מתחום ההגבלים העסקיים, זאת לאור בקשתו של פורת להסגרה מרצון. ביום 27.11.11 הגישה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, עו"ד אבי קרוננברג, לביהמ"ש המחוזי בירושלים עתירה להכרזתו של דוד פורת כבר הסגרה לארה"ב. על פי בקשת ההסגרה, פורת נאשם, כי בין השנים 2005-2000 קשר יחד עם אחרים על מנת לזכות במרמה ב-59 מכרזים לעבודות צנרת בבית החולים הפרסביטריאני בניו-יורק. פורת הגיש הצעות מתואמות עם מתחריו וכך זכה במכרזים ולאחר זכייתו העסיק את מתחריו כקבלני משנה. בנוסף, מואשם פורת, כי בין השנים 2000-2004 קשר קשר יחד עם אחרים על מנת לרמות את רשויות המס באמצעות "ניפוח" הוצאותיו, באמצעות הנפקת חשבוניות פיקטיביות עבור עבודות שמעולם לא ביצע, על מנת לקזז את ההוצאות המדווחות בחשבוניות, מול הכנסותיו ולשלשל לכיסו את ההפרש ולדווח לרשויות המס האמריקאיות דיווח כוזב.
לעניין הסגרתם של חשודים יצויין כי, ככלל במשפט הבינלאומי למדינה אין חובה להסגיר פושע או חשוד בפשע למדינה זרה וזאת כביטוי לריבונותה ולשליטתה על אזרחיה ותושביה.עובדה זו היא שעמדה בבסיס יצירת רשת הסכמי ההסגרה בין המדינות.
בעולם קיימים שני סוגים של הסכמי הסגרה בין מדינות האחד הסכמי רשימה והשני הסכמי פליליות כפולה. הסכמי הסגרה מכילים רשימה על מעשים פליליים שבעטיים חשוד יוסגר למדינה זרה. הסכמי פליליות- כפולה מתירים הסגרת חשוד בפלילים אם העונש על הפשע בו הוא חשוד עולה על שנת מאסר בשתי המדינות. יודגש כי לעתים ההסכם נוקב בתקופת מאסר שונה. על פי שני סוגי ההסכמים, אם אין מדובר בחשד למעשה המהווה מעשה פלילי בשתי המדינות, אזי אין הוא נופל תחת הסכם ההסגרה.
המסגרת החוקית להסגרת אדם הנמצא בגבולות מדינת ישראל אל מדינה זרה הותווה בחוק ההסגרה, תשי"ד - 1954. החוק בישראל קובע את התנאים הבאים להסגרת אדם הנמצא בישראל, למדינה זרה:
קיים הסכם הסגרה בין המדינה המבקשת לבין מדינת ישראל.
העבירה בעבורה מבוקשת הסגרתו דינה מאסר שנה או יותר, אילו נעברה בישראל.
במידה ומדובר באזרח ישראל:
· בקשת ההסגרה באה לשם העמדתו לדין במדינה הזרה
המדינה המבקשת התחייבה כי תחזירו לישראל לשם נשיאת עונשו, אם יוטל עליו עונש מאסר. (זוהי זכות שהמוסגר יכול לוותר עליה)
עוד קובע החוק כי בנסיבות אלה לא יוסגר אדם ממדינת ישראל למדינה זרה:
המדינה הזרה מבקשת להעמידו לדין, או להענישו, על פשע פוליטי.
קיים חשד כי הבקשה מבוססת על שיקולים מפלים (על רקע דת, גזע, וכדומה)
העבירה בגינה מתבקשת ההסגרה בוצעה בתוקף תפקידו של האדם כחייל, או כאיש מערכת הביטחון.
האדם הועמד כבר לדין במדינת ישראל, על אותה עבירה, ונפסק דינו.
האדם הורשע במדינה אחרת על אותה עבירה ונשא את עונשו (חלקו או כולו) בישראל.
על פי חוקי מדינת ישראל, חלה התיישנות על העבירה בגינה מבוקשת ההסגרה.
הענות לבקשת ההסגרה עלולה לגרום לפגיעה באינטרס חיוני של מדינת ישראל
נראה כי, ההחלטה לנקוט בהליכי הסגרה בגין עבירות מס היא חלק משינוי המגמה בישראל וזאת כחלק ממגמה כללית של הגברת שיתוף - הפעולה במישור הבינלאומי בנוגע לעבירות כלכליות. בפעולה מעין זו מצהירה המדינה כי עבירות מס הן עבירות אותן היא רואה בחומרה ואשר בכוונתה לאכוף לרבות בדרך של הסגרה.