הצהרת הון הינה דין וחשבון על נכסים והתחייבות נכון ליום מסויים, בדרך כלל נכון ליום __.31.12 לשנת מס, לפי בחירת פקיד השומה, אולם פקיד השומה יכול לדרוש מנישום הצהרת הון גם לתאריך אחר במהלך השנה בשל נסיבות מיוחדות אולם מקרים אלה - חריגים.
חובת הגשת הצהרת ההון הינה תמיד לנישום יחיד. לא יתכן תאגיד(חברה, עמותה, שותפות וכיו"ב) ידרשו להגיש הצהרת הון. לעומת זאת, בעליו של אחד מהתאגידים כאמור בהחלט יכול וידרש להגיש הצהרת הון.
מי נדרש להגיש הצהרת הון
בדרך כלל הנדרשים להגיש הצהרת הון הם: עצמאים, כשנה בערך ממועד פתיחת העסק; בעלי מניות כאמור לעיל, גם בדרך כלל כשנה ממועד התחלת הפעילות של התאגיד; שכירים בעלי הכנסות גבוהות החייבים בהגשת דו"ח שנתי בשל הכנסותיהם הגבוהות בהתאם לתוספת א' לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח - 1988.
על אף האמור לעיל, בהתאם להוראות סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961, "(א) רשאי פקיד השומה לדרוש ממנו (מאדם) בהודעה בכתב למסור לו – כל דו"ח שיצויין בהודעה, ובכלל זה דו"ח על הונם ונכסיהם של אותו אדם, או של בן זוגו ושל ילידהם... או על נכסים שהוא משמש לגביהם כנאמן...", ראשי פקיד השומה לדרוש מכל אדם להגיש הצהרת הון לרבות מי שאינו עמצאי או שכיר בעל הכנסות גבוהות או בעל מניות וכיו"ב.
דוגמה לדרישה להגשת הצהרת הון גם למי שהוא לא אחד מהאמורים לעיל הינה: רוכשי רכבי יוקרה. נודע לנו, כי מי שרוכש רכב יוקרה חדש, ישירות מהיבואן, ששוויו מעל 160,000 ש"ח, וזאת מבלי לתת את הדעת במאמר זה לגבי חוקיות המעשה, היבואן מעביר מידע לרשות המיסים על רכישת אותו הרכב ובהרבה מקרים רשות המיסים דורש לאותו הרוכש להגיש הצהרת הון.
דוגמה נוספת היא, אנשים שמרבים לצאת ולהכינס את הארץ במהלך השנה.
מטרת הדרישה להגשת הצהרת הון
דו"ח הצהרת הון הינו כלי נוסף בידי רשות המיסים, בעזרתו הרשות מנסה להתחקות אחר נכסים והכנסות שהושגו מבלי ששולם עליהם מלאו המס הנדרש. במילים אחרות בעזרת הצהת ההון הרשות מנסה לגלות הכנסות ונכסים "שחורים".
הצהרת הון הינה כלי עזר הצופה פני עבר. הדרישה להגשת הצהרת הון הינה תמיד דרישה לגבי תאריך רטרואקטיבי.
ברוב המקרים, על מנת שלהצהרת ההון יהיה תוקף והיא תהווה כלי עבודה בידי רשות המיסים, לא מספיק לרשות המיסים, כי נישום יגיש לה הצהרת הון אחת אלא נדרש, כי הנישום יגיש הצהרת הון נוספת, בדרך כלל לאחר 4-5 שנים ממועד הגשת ההצהרת הון הראשונה.
כאשר בידי הרשות מצוייות שתי ההצהרות הון, רשות המיסים מבצעת השוואה בין שני ההצהרות הון ובכך בעצם הרשות רואה אם הנישום גדל בנכסיו בין נתוני ההצהרת הון השניה לראשונה.
היה ולאחר ההשוואה בין שתי ההצהרות הון עולה, כי ישנו גידול בהון, הנישום נדרש להסביר את הגידול לבהון. הסבר לגידול לבהון יכון להיות ע"י הוכחת קבלת מתנה ו/או ע"י הוכחת קבלת ירושה וכן על זה הדרך והדוגמאות רבות.
מקום בו הנישום לא הצליח להוכיח מקור חוקי וכשר לגידול בהון, רשות המיסים תתייחס לגידול בהון שלא הוסבר כאל נכס שהושג באמצעות כספים שלא שולם עליהם המס קרי כספים שחורים.
לאור האמור לעיל, נישום שנדרש להגיש הצהרת הון, צריך להבין שישנה חשיבות רבה לעריכה מקצועית ביותר של הצהרת ההון הראשונה וקל וחומר לחישובת הרבה הנדרשת בעת עריכת הצהרת ההון השנייה.
אנו ממליצים, כי לפני עריכת והגשת הצהרת הון, יש להעזר באיש מקצוע מנוסה (עו"ד, רו"ח, יועץ מס), זאת בשל העובדה כי ההשלכות שיכולות לנובע אגב הצהרת ההון הן גם במישור האזרחי וגם במישור הפלילי.
