♦ האם עורך דין שמונה ע"י רשות המיסים ככונס נכסים למימוש נכס, רשאי לקזז מקופת הכינוס כספים שלטענתו חייבת לו אותה רשות המיסים ?
♦ בהחלטה קצרה וענינית הוכרעה השאלה – בשלילה !
♦בתיק הוצאה לפועל מונו שני כונסי נכסים (עו"ד דוד לוי בתיק ההוצאה לפועל ועו"ד ויניצקי בביהמ"ש) למכירת נכס. הנכס נמכר לרוכשת, אולם במשך זמן רב, ובניגוד להוראות ההסכם, לא קיבלה הרוכשת את אישורי המיסים להם התחייבו הכונסים שמונו. בפועל, חלוקת העבודה היתה כדלקמן: עו"ד ויניצקי פעל להשגת הסכם המכר ואילו עו"ד לוי החזיק בכספי קופת הכינוס, מתוכם אמור היה עו"ד לוי לשלם את המיסים החלים על עסקת המכר ולעתור לחלוקת קופת כינוס. אולם, לאור טענות שעמדו לעו"ד לוי כנגד רשות המיסים, לא ביצע את האמור.
♦ עו"ד לוי טען, כי בפברואר 2012 הגיש תביעה בסך 2.5 מיליון ₪ - לצרכי אגרה (במקום 5.3 מיליון ש"ח) כנגד רשות המיסים בגין כספים שלטענתו היא חבה לו וטען, כי הוא זכאי לטענת קיזוז ועכבון כמו רשות המיסים. עוד טען, כי אין לרשות המיסים זכויות יתר ולמעשה חלות עליה חובות תום לב מוגברות כרשות ציבורית. מסיבה זו ביקש עו"ד לוי. יצויין, כי התביעה עדיין מתבררת בבימ"ש השלום (ת.א. 38014-02-12).
♦ רשות המיסים הצטרפה לטענות הרוכשת וטענה, כי חרף החלטות של לשכת ההוצל"פ, לא הגיש עו"ד לוי דו"ח כספי ובקשות לחלוקת קופת הכינוס לרבות אי דיווח דבר הכספים המוחזקים בידיו בנאמנות, המס בגין עסקת המכר בידי הכונסים טרם שולם. בנוסף, על עו"ד לוי, לשלם לאלתר את כל חובות המס וכן להמציא דוחות כספיים.
הרשמת קבעה, מבלי שהרוכשת כלל נדרשה להגיב, כי "די בנתונים לעיל ובהלכה הפסוקה והדין, כדי לדחות מיניי וביי את טענות עו"ד לוי".
♦ הרשמת נתנה סקירה קצרה באשר לתפקידיו של כונס נכסים, בין היתר, ציינה כי כונס מתמנה לנכס ספציפי (סעיף 53 (א) לחוק ההוצאה לפועל). כמו כן, ציינה מה הן סמכויות וחובות הכונס על פי הדין (ס' 54 לחוק ההוצאה לפועל).
עוד צויין בהחלטה כי כונס שללא הצדק סביר לא מילא אחר חובותיו לעיל, רשאי הרשם לחייבו (בהחלטה שדינה כפסק דין) בפיצוי הנזק שגרם (סעיף 58 (א) לחוק ההוצאה לפועל.
כונס נכסים = פקיד בית משפט החייב בנאמנות לבית המשפט
♦ על היות כונסי נכסים שמונו בהוצאה לפועל 'פקידי בית משפט' החבים בנאמנות לבית המשפט בלבד ובציות להוראותיו, עמדו בתי המשפט בסדרת הלכות.
בבר"ע [ת"א] 2130/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ. שמואל מטלון (נבו 7.10.03), קבעה כב' השופטת שטופמן, כי נוכח הוראת ס' 8 [5] לחוק השליחות (המטיל חובה על שלוח להימנע ממצב ניגוד עניינים בין אינטרס שולחו לאינטרס צד שלישי כלשהו). וכן, משנתמנה ב"כ זוכה לכונס נכסים בכינוס מסויים, נפסקים יחסי השליחות שבינו לבין הזוכה לעניין הכינוס הספציפי.
בהלכת וולטקס צמרון (ע"א 522/72) נקבע, כי כל רכוש הבא לידי כונס הנכסים הוא מחזיק בו לא בשם הנושה כי אם בשם בית המשפט, ובידי בית המשפט ההחלטה הסופית מה ייעשה בו.
עוד נאמר בהחלטתה של כב' הרשמת כי אין דינו של כונס נכסים כדין עורך דין המייצג לקוח, שאז ומכוח ס' 88 לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1981 , בוחנים באם ניתנה הסכמה מפורשת של הלקוח, נבחנת מערכת היחסים החוזית בין הצדדים [האם וויתר עורך הדין למשל על זכותו לעכבון ולקיזוז] וכיו"ב, בנוסף לתנאים הנוספים שבסעיף.
הוחלט, כי יחסי השליחות שבין עו"ד לוי לרשות המסים אינם נושא לדיון בהחלטה הנ"ל.
בנוסף הוחלט על ידי הרשמת כדלקמן:
1. מאחר וקופת הכינוס מוחזקת בידי עו"ד לוי כ"נאמן"- לא ניתן כלל לקזז כנגדם חיוב כספי נטען אותו חב הזוכה לעו"ד לוי. לא חל ס' 53 לחוק החוזים.
2. הנאמנות הנוצרת בפעולת כונס היא כלפי הערכאה שמינתה אותו, קרי ההוצאה לפועל, ועל כך חלה מערכת הדינים המיוחדת של חוק ההוצאה לפועל בכלל, והוראת ס' 54 [ד]– בפרט. כלל כספי הכינוס דינם להיות מועברים לאלתר לתיק ההוצאה לפועל נשוא ההחלטה. ואין מקום לבחון כלל אף את האפשרות לעכב כספים המגיעים לנאמן.
3. לנוכח התנהלותו של עו"ד לוי, התירה הרשמת לרוכשת הנכס, לעתור לפי ס' 58 לחוק ההוצאה לפועל לחיובו של עו"ד לוי בפיצוי בגין כל נזק מוכח שנגרם לה כתוצאה מפעולותיו המשוללות יסוד.
4. לעו"ד לוי אין ולא הייתה כל סמכות לעכב ו/או לקזז את הכספים שהוחזקו על ידו כנאמן של רשם ההוצאה לפועל בתפקידו ככונס נכסים, לא את אלו שבהם היה עליו לעשות שימוש לשם תשלום מסים והוצאות כינוס לשם שכלול זכויות הרוכשת, ולא הכספים האחרים. לכל היותר יכול היה במסגרת תביעה כספית כנגד הזוכה לעתור לקבלת עיקול זמני על כספים שיגיעו לזוכה בחלוקת קופת הכינוס. "כל מהלך משפטי אחר בו נקט פסול, משולל יסוד ומהווה הפרה חמורה ביותר של חובותיו ככונס נכסים".
5. ולבסוף, בגין התנהלותו של עו"ד לוי, חייבה אותו הרשמת בהוצאות משפט של הרוכשת בסך של 24,000 ₪ בצירוף מע"מ.
