פירוק חברה והמשך הפעילות כעצמאי תחשב עסקה מלאכותית שכן מטרתה העיקרית היא להפחית את המס - יצחק אבישר עמ"ה 135-08/
עסקה מלאכותית:
מי שפירק חברה עד שנת 2002 היה זכאי לשלם על הרווחים הצבורים בחברה מס מופחת של 10%. על מנת להנות מהטבת המס, הזדרז מר אבישר ופירק בשנת 2002 חברה שהיתה בבעלותו. את הפעילות המשיך בתיק העצמאי שלו, תוך שהוא משתמש באותם עובדים, ובאותו ציוד.
כששאלו אותו מה היה הטעם לפרק את החברה, הוא ענה שרצה לצאת לגמלאות ולהפסיק פעילות, אלא שהיה מחויב לאחד הלקוחות שלו ולכן המשיך להעניק ללקוח זה בלבד שירות בכובע עצמאי.
בית המשפט לא מקבל את ההסבר וקובע שאין טעם מסחרי לפירוק, מלבד החסכון במס, ודוחה את הערעור.
מחיר מקורי/עלות
הנישום טען שעלות המניות שהחזיק כוללת סכומים רבים שאינם תמורה ששולמה עבור המניות במישרין. הוא פתח בעבר את החברה יחד עם שותף, ובשלב מסויים רכש את מניותיו תוך שהוא משלם לו את חלקו ברווחים שלא חולקו, פרע שטר הון שהחברה נתנה לו, השקיע הון חוזר בחברה, ועוד כהנה וכהנה עלויות.
בית המשפט קובע שכל הסכומים האלו - אם אכן שולמו - שולמו על ידי החברה ולא על ידי בעל המניות. לכן, אין לראות בהן עלות.
מכאן אנחנו רואים את החשיבות העצומה שיש לשמירת הסכמים, קבלות וכו'. מכירת מניות למשל, מתרחשת לעיתים קרובות עשרות רבות של שנים לאחר הקמת החברה או לאחר רכישתה. ללא שמירת מסמכים, העלות היחידה שיכולים המוכרים להוכיח היא הסכום בו הונפקו המניות, שכן סכום זה רשום במאזן החברה.
מי שלא שומר את המסמכים, לא יותר לו במכירה הוצאות אלו, ולא יוכל לקבל הטבות מס כגון סכום אינפלציוני וכד'.
אנו רואים את הבעיה גם במכירת מקרקעין. ברוב המקרים נדרש ניכוי בשל שכ"ט עו"ד ומתווך במכירה, אך לא נדרש שכ"ט עו"ד ומתווך ברכישה, כי לא נשמרו הקבלות.
