♦ המערערת עוסקת במתן שירותי ייעוץ וניהול לעסקים, והיא נמצאת בבעלותו המלאה של רפאל עגיב (להלן: "הנישום"). המערערת מחזיקה במניותיהן של שלוש חברות: ממניות חברת מועדון כדורגל הפועל תל אביב בע"מ (להלן: "הקבוצה או "הפועל ת"א"), ממניות חברת נכסי אתכע בע"מ (להלן: "אתכע"), ממניות חברת שארפר אימג׳ בע"מ (להלן: "שארפר"). בשנת המס 2005 הצהירה המערערת על הפסדי הון שונים ועל ניכוי הוצאות שונות בסכום הקרוב ל-10 מליון ש"ח. המשיב לא הכיר באותם הפסדים ובאותן הוצאות והוציא בצו לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה") שומות למערערת לשנים 2003-2005. השגה שהגישה המערערת על אותן שומות נדחתה, ומכאן הערעור.
המערערת הפקידה שיק ערבות בסך של 3 מליון ש"ח בידי הרשות לבקרת תקציבים להבטחת פעילותה של הפועל ת"א. הרשות לבקרת תקציבים הציגה את השיק לפרעון לשם כיסוי גירעון שנוצר בגין פעילות הקבוצה. המערערת ביטלה את השיק. הרשות הגישה את השיק לביצוע בהוצאה לפועל. המערערת הגישה התנגדות. ההתנגדות נדחתה והמערערת ערערה לבית המשפט העליון. הערעור התקבל והתביעה מתבררת בימים אלה בבית המשפט. המערערת טוענת, כי חברת הפועל ת"א רוקנה מנכסיה, כך שיש להכיר בהשקעות אלה כהפסד הון. המערערת ביקשה לקזז הפסד הון זה מרווחי הון שנבעו לה ממכירת מניות חברת סיסטם בע"מ (להלן: "סיסטם"). המשיב טוען, כי השיק טרם נפרע ושאלת החובה לפורעו עדיין נדונה בביהמ"ש, המערערת לא הוכיחה שחילוט נובע מחובות בשל פעילות שוטפת של הקבוצה, וכי יש לראות בחילוט כהשקעה בקבוצה ולא כהפסד הוני.
♦המערערת העניקה ערבות לפעילותה של חברת שארפר אימג׳ בסכום של כ-4,600,000 ש"ח. הערבות חולטה. לטענתה, שארפר איננה פעילה מזה כשמונה שנים ואין לה כל נכסים מהם ניתן להיפרע. המערערת ביקשה לקזז גם הפסד הון זה מרווחי ההון שלה בשנת 2005 ממכירת מניות סיסטם.
♦המערערת ביצעה מאות עיסקאות במט"ח, אשר הניבו לה הפסדים בסכום של 1,414,000 ש"ח בשנת 2004 ו- 506,000 ש"ח בשנת 2005. לטענתה, מאפייני העיסקאות מצביעים על פעילות עסקית, ולפיכך יש להכיר בהפסדיה מפעילות זו כפעילות עסקית.
♦המערערת מכרה את אחזקותיה בסיסטם, העוסקת בתחום הבטון, לחברת ים סער אחזקות בע"מ בתמורה לסך של 1,200,000$, והתחייבה שלא להתחרות בעסקיה של סיסטם, וזאת בתמורה לסך של 400,000 דולר. המערערת טוענת, כי התשלום של סיסטם הינו תשלום חלף הכנסה פירותית, שיש לייחסו לתקופה הרלבנטית.
♦עוד, דרשה לנכות סכום של 246,934 ש"ח במהלך שנות המס שבערעור בגין הוצאות משפטיות. לטענתה, כל ההוצאות המשפטיות יצאו לשם שמירה על הקיים, ומכאן שיש לראות בהוצאה זו הוצאה פירותית המותרת בניכוי.
♦המערערת ביקשה לנכות הוצאות מימון בסך 461,000 ש"ח בגין שנות המס שבערעור. לטענתה, כל הוצאות המימון שימשו למימון הפעילות העסקית השוטפת שלה. המשיב טוען, כי מרבית הוצאות המימון נובעות מריבית על כספי הלוואות אשר שימשו את המערערת לצורך השקעות הוניות בחברות בנות, ולכן אין להתירן בניכוי מהכנסתה מעסק.
בביהמ"ש המחוזי בתל אביב – כב' הש' יונה אטדגי:
♦הפועל ת"א ושארפר - המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח, כי השיק הנתבע והשקעותיה בקבוצה הם "חוב אבוד", במובן זה שהיא לא תוכל לגבות את השיק מחברת הפועל ת"א או שהיא לא תוכל להשיב את השקעותיה בה.
♦אי-תחרות - המערערת מכרה לסיסטם את זכותה להתחרות עמה בתחום עיסוקה באמצעות רכישת חברות או גופים אחרים העוסקים באותו תחום. זכותה זו היא "נכס" במובן סעיף 88 לפקודה, והתמורה שהתקבלה בגין מכירתה הינה רווח הון.
♦ההפסדים מעסקאות מט"ח - שאלת סיווג הרווחים וההפסדים בשל עסקאות בני"ע, כפירותיים או כהוניים, נדונה בפסקי דין רבים. מטרות המערערת, כפי שדווחו על ידה לרשם החברות אינן כוללות עיסוק במט"ח. אמנם, גם נישום, שהעיסוק בניירות ערך אינו בתחום עיסוקיו הרגילים, יכול שעסקאותיו בניירות הערך יעלו לכדי הגדרת "עסק", אם הוא עומד במבחנים שנמנו בפסיקה (עמ"ה 35/82 מזרחי נ' פ"ש). היותו של המערער קבלן לעבודות ציפוי אבן והיותה של אשתו בעלת חנות לסדקית ופרחים לא מנעו את הדיון בשאלת סיווגן של העיסקאות בני"ע.
♦הוצאות מימון - על המערערת היה להוכיח את טענתה, כי הוצאות המימון שימשו לפעילותה העסקית השוטפת, או אף לרכישת נכס הוני ששימש בייצור ההכנסה. המערערת, כהרגלה, הסתפקה בהצהרה סתמית של עגיב ובהפניה לדו"ח הרווח וההפסד שהגישה, שלא ברור כיצד ניתן ללמוד ממנו על הנדרש כאן, ומבלי לפרט את נסיבות נטילת ההלוואות, מטרתן, השימוש שנעשה בהן, או כל נתון רלבנטי אחר, וכמובן שלא צירפה כל אסמכתא בנדון.
♦הוצאות משפטיות ניתנות לניכוי, אם הן נועדו לצורך "שמירה על הקיים". המערערת לא הראתה שכך הדבר ולכן אינן מוכרות.
תוצאה:
♦הערעור נדחה.
ניתן ביום 27.2.2013
ב"כ המערערת: עו"ד עוזי שוחט,שרית סולודוק-קינן
ב"כ המשיב: עו"ד קרן יזדי-סופר ולירון ארצי
