♦זהו ערר על החלטת המשיב אשר דחה השגת העוררים וחייב אותם במס בגין העברת מקרקעין נושא הדיון בין בני זוג מבעל לאשתו. המשיב ראה בפניה אליו בקשה לתיקון שומה, דחה את הבקשה וחיב את העוררים במס, לא קבל את טענת העוררים בפניתם אליו כי מדובר ברכוש משותף בין בעל ורעיתו כבני זוג הנשואין כדמו''י וכי בתוקף זה, אין כאן העברת מקרקעין שחייבת במס וכאן חל סעיף 69 לחוק. שלוש מבין נקודות המחלוקת הן דיוניות: האחת על שהחליט המשיב לראות בהשגה בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק למרות שהמסמך בו דן המשיב נושא כותרת "השגה", שהוגש לפי סעיף 87, לחוק. השניה נוהלית דיונית לגבי טענת העוררים שהמשיב התעלם ממנה ולא זימן את העוררים לדיון בפניו למרות בקשתם שנכתבה בהשגתם בפרוש ואף לא התיחס לבקשתם בהחלטתו להופיע בפניו. השלישית היא, כי המשיב לא נימק את החלטתו בהשגה ודחה אותה כאילו זו היתה בקשה לתיקון שומה ולא נימק מדוע הגיע למסקנה זו. המשיב גם לא נימק מדוע לא מצא לנכון לזמן את העוררים כבקשתם והסתפק באמירה כי מדובר בתיקון שומה ולא בהשגה ולא הוסיף דבר בקשר למסקנה אליה הגיע בהחלטתו. יתר על כן הוא גם לא נימק מדוע העסקה הנדונה חייבת במס ואיננה פטורה ממס. עיקר המחלוקת היא, אם העסקה במקרקעין עליה דווח, חייבת או פטורה במס.
♦לטענת העוררים, הרכוש שייך לשני בני הזוג למרות שהוא רשום על שם הבעל בשלמות וכי כאן חלה לטענתם הלכת השיתוף בין בני זוג נשואים כדמו''י. העוררים טענו כי מדובר ברכוש משותף בין בעל ורעייתו כבני זוג הנשואים כדמו''י וכי בתוקף זה, אין כאן העברת מקרקעין שחייבת במס וכאן חל סעיף 69 לחוק.
♦לטענת המשיב, יש לראות בהשגה בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק למרות שהמסמך בו דן המשיב נושא כותרת "השגה", שהוגש לפי סעיף 87. המשיב לא נימק את החלטתו בהשגה ודחה אותה כאילו הייתה בקשה לתיקון שומה, ולא נימק מדוע הגיע למסקנה זו. המשיב גם לא נימק מדוע לא מצא לנכון לזמן את העוררים כבקשתם והסתפק באמירה כי מדובר בתיקון שומה ולא בהשגה ולא הוסיף דבר בקשר למסקנה אליה הגיע בהחלטתו. יתר על כן, המשיב גם לא נימק מדוע העסקה הנדונה חייבת ואינה פטורס ממס.
ביהמ"ש המחוזי בנצרת - כב' השופט עבד אל רחמאן זועבי, עו"ד הללי אליהו ועו"ד נאדר זועבי:
♦קבע כי, למרות נסיונו של ביהמ"ש הנכבד למצוא דבר המצדיק את קביעת המשיב כי מדובר בבקשה לתיקון לפי סעיף 85 לחוק, לא מצא כי הפניה למשיב היתה בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק, זאת מפני שלא נתקימו התנאים לכך הקבועים בסעיף 85 לחוק. לא נמצא גם שהמשיב נימק החלטתו, בנימוקים הנשענים על הוראת חקיקה כלשהי. "המשיב סָתַם ולא פרש". משהגיע ביהמ"ש הנכבד להחלטה זו, היה על המשיב להענות לבקשת העוררים ולזמנם אליו לשמוע טענותיהם בעל פה ויתכן כי היו יכולים להמציא מסמכים שיסייעו בהחלטת המשיב. אשר לטענת העוררים כי החלטת המשיב בהשגה שלא לפטור ממס את העברת הזכויות מהבעל לאישה, בהיותם נשואים כדמו''י, הדבר איננו חד משמעי בכל מקרה כי יתכן ובמקרה זה, מקור הזכות באה בחלקה מקרובי הבעל לבעל עצמו ואין בחלק זה זכות לאישה ולא תחול עליה הלכת השותפות, למרות היותם נשואים זה לזה כדת וכדין. במקרה הנדון, המקרקעין נרכשו מחציתם כלומר 12/24 חלקים על ידי סבא המנוח ומחציתם 12/24 חלקים נרכשה על ידי הורי הבעל (העורר) בשנת 1963 ובכך הבעל נהיה בעל 6/24 חלקים והאשה בעלת 6/24 חלקים ומשנפטר הסב בשנת 1968 הוריש את 12/24 חלקים שרכש ביחד עם ההורים כאמור לעיל, 6/24 חלקים לדודו של העורר ו- 6/24 חלקים לעורר לבדו, כי הסב איננו מוריש עלפי דין לעוררת אלא בצוואה וכאן נאמר כי מדובר במוריש על פי דין, כך שהעורר כבר נהיה לבעל 12/24 חלקים והאשה נשארה עדין בעלת 6/24 חלקים. אולם הדוד שירש מהסב 6/24 חלקים, העביר במתנה ללא תמורה לעורר 3/24 חלקים ובכך העורר כבר היה בעל 15/24 חלקים והעוררת קבלה במתנה ללא תמורה מהדוד 3/24 חלקים ובכך היא נהיתה בעלת 9/24 חלקים. לפיכך, על 9/24 חלקים מהמקרקעין ינתן פטור מלא ממס ואילו 3/24 חלקים יחויב במס על העברה ללא תמורה לקרוב על פי החוק. בעקבות המסקנות אליהם הגיע ביהמ"ש הנכבד, הוא קיבל חלקית את הערר, והחזיר אותו למשיב למתן הפטור על 9/24 חלקים מהמקרקעין בהעברה לעוררת, אשת העורר, ולמתן פטור 3/24 חלקים בלבד בהתאם לחוק בדבר העברה ללא תמורה בין קרובים כהגדרתם בחוק.
התוצאה:
♦הערעור נתקבל חלקית
ניתן ביום 11.4.2013
ב"כ העוררים: עו"ד משה הר-שמש
ב"כ המשיב: לא צוין
