♦ בימים הקרובים נהיה בוודאי ערים לוויכוחים סוערים ולהתנצחויות - על רקע ציבורי ומקצועי גם יחד - בשל שפע ההצעות שנכללו בטיוטת חוק ההסדרים, הממשמש ובא.
פרקים נכבדים הוקדשו הפעם לנושאי המיסוי, ובולט הניסיון להתמודד עם תכנוני המס (שיש המכנים אותם תכנוני מס יצירתיים ויש המכנים אותם תכנוני מס אגרסיביים), שאליבא דכולי עלמא משפיעים על נטל המס האפקטיבי.
בין היתר, מציעה הממשלה לתקן את סעיף 191 לפקודת מס הכנסה - ולהוסיף סעיף מקביל לו בחוק מס ערך מוסף - כך שקנס גרעון יוטל כאשר הגרעון (הסכום שבו עודף המס שהנישום חייב בו, בסופו של יום, בהשוואה למס על פי דיווחיו) עולה על 50% מהחבות במס, במקרים הבאים:
א. הנישום לא הודיע מלכתחילה על "מרכיבי הגרעון" (בטופס מיוחד שיצורף), למרות שפעל "בניגוד לעמדה מפורשת של רשות המסים, שתפורסם במקום ייעודי וברור".
ב. הנישום לא הודיע מלכתחילה על "מרכיבי הגרעון" (בטופס מיוחד שיצורף), למרות שפעל "בניגוד להחלטה מפורשת ומנומקת שניתנה לו, בהחלטת מיסוי או בשומה סופית, לגבי סוגיה משפטית עקרונית, בחמש השנים שקדמו לדיווח".
ג. הנישום נקט בתכנון מס שנקבע לגביו כי הוא "מהווה עסקה מלאכותית או בדויה, לפי סעיף 86 לפקודת מס הכנסה".
ד. נקבע כי ספרי הנישום הינם בלתי קבילים.
קנס הגרעון יהיה בשיעור של 50% מסכום הגרעון, ו-100% ככל שמדובר בתכנוני מס אגרסיביים, ויוטל במקרים ג' ו-ד' בכל מקרה.
♦ניתן להבין, במידה רבה, את הרקע למאבקה של רשות המסים בישראל בתכנוני המס האגרסיביים (למרות שכבר התבטאנו, בעבר, כי מידת האגרסיביות נגזרת מעיני המתבונן) אך דומה כי הפעם הוגדשה הסאה.
אנו מתייחסים בעיקר לחלופה א', שמכוחה יוטל קנס הגרעון על נישום שפעל (לכאורה) "בניגוד לעמדה מפורשת של רשות המסים, שפורסמה במקום ייעודי וברור", ולא המציא דיווח על מרכיבי הגרעון בטופס מיוחד, כפי שמוצע.
זה המקום להעיר, כי "עמדתה המפורשת של רשות המסים" (אף אם פורסמה במקום ייעודי וברור) אינה בהכרח גוברת על פרשנות אפשרית אחרת, אותה מציג הנישום, לא כל שכן אם בית המשפט מצא שעמדתה של רשות המסים עומדת בסתירה לחוק, או לתקנות.
יתרה מכך, לא פעם ולא פעמיים בחרה רשות המסים עצמה לשנות את עמדתה, בסוגיה מסוימת, ונוכל להזכיר, בהקשר זה, את השינוי בעניין יישום הוראות חוק התיאומים בשל אינפלציה, בתקופה שבה חלה ירידה במדד המחירים לצרכן.
היו אף מקרים בהם פקידי השומה - או חלק מהם - בחרו להתעלם מעמדתה המפורשת של רשות המסים, לקולא או לחומרא.
עם זאת, נסיר באופן מיידי את התנגדותנו לקנס הגרעון המוצע, אם במהלך הדיונים להצעה, שיתקיימו בוודאי בוועדת הכספים של הכנסת, יתווספו גם הוראות אלה:
1.אם צרף הנישום את הדיווח המיוחד, כנדרש, על מרכיבי הגרעון (ההיפותטי), ובסופו של דבר לא נמצא כל גרעון (כלומר; עמדתה המקצועית של רשות המסים בישראל נדחתה, על ידי הגורמים המוסמכים) - יקבל הנישום מהמדינה פיצוי כספי מיוחד (להלן: "קנס גרעון שלילי"), שיחושב לפי אותם קריטריונים לפיהם היה מחושב קנס הגרעון (אילו התקבלה עמדתה המקצועית של רשות המסים בישראל).
2.קנס הגרעון השלילי ישולם לנישום, ללא קשר לחבות המס הסופית שלו, אם יוכיח כי הפרסום המקצועי שנעשה על ידי רשות המסים בישראל "במקום ייעודי וברור", היה שגוי, מלכתחילה, ו/או סתר החלטה משפטית.
♦בנוסף, נברך על הנהגת נורמות חדשות, שמכוחן יהיה הנישום יוכל לתבוע פיצוי כספי מרשות המסים בישראל, אם יוכיח כי הוצאו לו שומות שרירותיות ובלתי סבירות בעליל, שלא לצורך וללא הפעלת מיטב שיקול הדעת.
