♦ במוקד הדיון ניצבה שאלת דרך חישוב מס הרכישה שמוטל על בני זוג בעת רכישת דירה המהווה "דירה יחידה" עבור האחד ו"דירה נוספת" עבור האחר.
♦ בשומתם העצמית הניחו העוררים, כי כל אחד מבני הזוג רכש חלק בדירה (מחצית) תמורת סך של 1,500,000 ש"ח. לכל אחד מבני הזוג נערכה שומה עצמאית. בהתאם חושב מס הרכישה שעל הבעל, לשלם על פי שיעורי המס ברכישת דירה שנייה. בחישוב המס החל על האישה, הניחו העוררים, כי הינה זכאית להטבות המס הניתנות לרוכש "דירה יחידה". על כן חויבה האישה במס רק על חלקה בתמורה ועל כן מס הרכישה שבו חויבה בשומה העצמית עמד על 2,738 ש"ח.
♦ המשיב לא קיבל את השומה העצמית וערך את השומה באופן שונה מהעוררים. על פי עמדת המשיב יש לערוך את חישוב מס הרכישה בשני שלבים. בשלב הראשון חושב מס הרכישה על מלוא סכום התמורה (3,000,000 ש"ח) מתוך הנחה שמדובר ב"דירה יחידה" של הרוכש. מס הרכישה חושב על פי כל ההטבות ברכישת "דירה יחידה" והועמד על סך של 74,942 ש"ח. הואיל ורק האישה יכולה ליהנות מההטבות הניתנות לרכישת דירה יחידה, ומאחר ולכל אחד מבני הזוג מחצית מהזכויות בדירה חולק סכום המס לשניים והאישה חויבה במס בסך של 37,471 ש"ח במקום 2,738 ש"ח שבשומה העצמית כאמור.
♦ העוררים טענו, כי דרך החישוב בה נקט המשיב מנוגדת לתכלית סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין. לטענתם יש בפרושו של המשיב פגיעה בתא המשפחתי של בני הזוג. העוררים מדגישים כי פרשנות המשיב מנוגדת להוראת סעיף 9 לחוק ולפיו המס יוטל על שווי הרכישה המעשי ששילם הרוכש. שווי הרכישה המעשי של כל אחד מהעוררים, כך נטען, הינו 1,500,000 ש"ח ועל כן יש להטיל את המס בהתאם.
♦ המשיב טען, כי פרשנותו תואמת את פסיקת בתי המשפט ואת התוכן הכלכלי האמיתי של העסקה. העסקה הייתה לרכישת נכס אחד בשווי של 3,000,000 ש"ח ולא רכישת שני נכסים נפרדים. עוד טוען המשיב כי חישוב על פי דרכם של העוררים יביא לכך שבני זוג בעלי נכס נוסף שנרכש לפני הנישואים על ידי אחד מהם, יישאו בנטל מס נמוך מאשר בני זוג ללא כל נכס נוסף והדבר מנוגד לתכלית החוק.
ועדת הערר שליד ביהמ"ש המחוזי חיפה , כב' השופט ר. סוקול, רו"ח יחזקאלי גולן גלית, רו"ח שמעון פסטינברג:
♦ ו"ע קבעה, כי דין הערר להידחות ואין להתערב בחישוב אותו ערך המשיב. נקודת המוצא של החוק הינה, כי מס הרכישה ישולם על רכישתה של כל זכות תוך קביעת השיעור שישולם מסכום התמורה.
לפי הועדה, המחוקק הבין שעסקת רכישת דירת מגורים אינה עסקת מקרקעין רגילה וכי יש חשיבות במתן הקלה לאזרחים הרוכשים דירות למגוריהם. על כן ועל מנת להקל על רוכשי דירות המיועדות למגורים של הרוכש ובני משפחתו נקבעו שיעורי מס מופחתים לרכישות שכאלו. תכליתה של ההוראה המאפשרת מס מופחת למי שרוכש דירה יחידה הינה תכלית סוציאלית- להקל על מי שמבקש לרכוש דירה למגוריו שלו ושל בני משפחתו. ההטבה במס לא נועדה למי שמבקש לרכוש דירה להשקעה או למי שמחזיק כבר דירה אחרת ויש לו קורת גג ראויה. סעיף 9(ג1א)(2)(ב)(2) מבטא את "חזקת התא המשפחתי". תכלית ההוראה הינה "מניעת תכנוני מס בלתי לגיטימיים", היא ביקשה למנוע מצב שבו יירכשו כמה דירות מגורים שייוחסו לבני המשפחה השונים כדי לזכות שלא בצדק בשיעור המס המופחת המוענק ל"דירה יחידה". מקום שבו אחד מבני הזוג רכש דירת מגורים קודם לנישואים, אין בכך כדי לפגוע בזכותו של בן הזוג האחר ליהנות ממס רכישה מופחת לרוכש דירה יחידה.
♦ תוקפה של תקנה 2(2)(ב) לתקנות מס רכישה לפיה חישב המשיב את מס הרכישה שחל על האישה נבחנה בפסיקה מספר פעמים ונקבע, כי התקנה תקפה. משקבע כך בית המשפט העליון הועדה איננה חופשייה לסטות מהלכה זו. הערות בית המשפט העליון על הצורך בהסדרה מחודשת של סוגיית מס הרכישה,כוונו למחוקק ואל לה לערכאה דיונית לסטות מתקדים מחייב של המשפט.
♦ סעיף 9 לחוק קובע, כי יראו את בני הזוג כ"רוכש אחד". הלכת פלם (ע"א 3185/03 מנהל מס שבח מרכז נ' פלם) סטתה מעקרון זה והכירה בכך, שמקום שבו נרכשה דירה לפני הנישואים לא יהיה בכך כדי לפגוע בבן הזוג האחר. אלמלא הלכה זו, הרי שלאור חזקת התא המשפחתי היו שני בני הזוג נישומים כרוכש אחד שהוא בעל דירה נוספת.
כאשר עוסקים בהטבות ובהנחות יש להיזהר שלא להרחיבן מעבר למתחייב על פי דין. אין להרחיב בדרך פרשנות הטבות והנחות מס, שהרי משמעות הנחה לאחד הינה הכבדה על האחר.
♦ לבני זוג נשואים שאין בבעלותם דירה נוספת יחושב מס הרכישה כאילו היו רוכש אחד, על כל המשתמע לעניין מדרגות המס, ואילו במצב בו לאחד מבני הזוג דירה נוספת יראו ברכישה כשתי עסקאות נפרדות, כשכל אחד ייהנה ממדרגות המס החלות על חלקו בדירה בלבד.
תוצאה:
♦ הערעור נדחה.
ניתן ביום : 23.4.2013
ב"כ העוררים: ע"ד לילך אקרמן
ב"כ המשיב: עו"ד שאול כהן
