♦ החודש ניתן בביה"ד האזורי לעבודה פס"ד חברת במה ותקשורת בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (בל (ת"א) 5062/06) (להלן:"פס"ד במה"), הדן בסוגיה העקרונית סביב מעמדן של "חברות צינור" לענין חוק הביטוח הלאומי. מדובר בחברות שהוקמו על מנת לתת מענה לצורך של עצמאים קטנים בעיקר לפטור אותם מניהול ענייניהם אצל רשויות המס. מתווה הפעילות של אותן חברות הוא כזה שההתקשרות עם הלקוח נעשית באופן בלעדי על ידי אותם עצמאים כמו גם קביעת התמורה בגין השרותים הניתנים על ידם ואולם התשלום מתבצע לטובת אותן החברות ("חברות צינור") והם אלו שמוציאות חשבונית ללקוח מחד גיסא ומאידך גיסא מוציאות תלוש משכורת לאותו עצמאי בניכוי העמלה המגיעה להם בגין השרותים הניתנים על ידם. בתוך כך, אחראיות חברות הצינור כאמור לדיווחי המס השונים ולהעברת הניכויים ותשלומי החובה לשלטונות המס.
♦בעניין פס"ד במה הגישו מספר חברות צינור והעצמאים שפעלו במסגרתן כאמור, בתביעה נגד המל"ל להכיר ביחסים ביניהם כיחסי עובד ומעביד. ביה"ד לעבודה דחה את התביעה בקובעו, כי מדובר בחברות שייעודן לפטור עובדים עצמאיים מנטל ניהול עניינם אצל רשויות המס כולל המל"ל, זאת ותו לא. אין כל זיקה וקשר בין החברות האמורות לבין השירותים שנתנו העובדים שהיו רשומים אצלן, למקבלי השירותים. העובדים שעניינם נדון בפסה"ד האמור, הינם עובדים עצמאיים לכל דבר ועניין ורישומם אצל החברות הנתבעות נעשה אך ורק כדי לפטור אותם מהטרחה הכרוכה בניהול עניינם כעובדים עצמאיים מול רשויות המס. בתוך כך נקבע, כי לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד בתבנית העסקה זו לאור מבחנים שנקבעו בעבר בביה"ד לעבודה. עוד נקבע, כי לענין קביעת הסטאטוס אין חשיבות מכרעת לאופן שבו הוגדרו היחסים בין הצדדים בהסכם שביניהם, כי אם לקיומם של המבחנים שנקבעו בדיני העבודה כאמור ובראשם מבחן "ההשתלבות".
♦בעקבות זאת, עולה שאלה רחבה יותר, לגבי מעמדן של חברות הצינור והעצמאים הפועלים במסגרתן לענין מס הכנסה ומע"מ. מבחינת לשון החוק היבשה דומה, כי הפעילות במתכונת הנדונה אינה מעוגנת ואינה מוסדרת בחוק ומשכך בהחלט יתכן כי חשבוניות המוצאות על ידי אותן "חברות צינור" אינן בגדר "חשבוניות שהוצאו כדין" לענין מע"מ, על כל המשתמע מכך. ככל הידוע ניתן בעבר רולינג מרשות המיסים במספר מקרים לפעילותן של חברות כאמור בתנאים מסויימים שנקבעו. אולם, ככל הנראה המדיניות בענין זה השתנתה והדבר אינו מתאפשר עוד. מכל מקום עולה השאלה האם האינטרס הציבורי מצדיק מתן אפשרות והסדרה חוקית של פעילותן של חברות הצינור. דומה, כי בענין זה התשובה יותר מורכבת מאשר השאלה האם פעילותן עולה בקנה אחד עם הוראות החוק היבש. שכן, בשונה מתופעת "החשבוניות הפיקטיביות" שהן בבחינת פגע רע, עבריינות לשמה והונאה של רשויות המס פשוטו כמשמעו ומשכך יש הצדקה מלאה להילחם בה עד חורמה, הרי שבענין "חברות הצינור", הוצאת החשבוניות משקפת פעילות כלכלית אמיתית. כמו כן הצורך "בהתעסקות" עם רשויות המס, על כל הכרוך בכך, יתכן ומרתיע עוסקים רבים, מלפתוח תיק באופן מסודר במס הכנסה ובמע"מ ומדרבן אותם למעשה "לעבוד בשחור". יתכן, כי יש אפוא אינטרס ציבורי דווקא לעודד את התופעה של חברות הצינור ולאפשר לעצמאים קטנים, פרילנסרים, לאגד את פעילותם במסגרת "חממה" של חברת צינור, שמסגרתה ובאמצעותה יתבצע ניהול העניינים מול רשויות המס. חברת הצינור תדאג להוצאת החשבוניות והגשת כל הדיווחים ותשלומי החובה לרשויות המס, ובתוך כך ייקבעו כללים מיוחדים לענין ניכוי וייחוס ההוצאות במסגרת החברה על מנת שקופת הציבור לא תינזק. עם זאת, בינתיים, יתכן וגם על פי המצב החוקי הנכון להיום ניתן למצוא פתרון להסדרת פעילותן של חברות הצינור באופן חוקי וזאת באמצעות שימוש במכשיר הנאמנות בהתאם להוראות פרק רביעי 2 שהוסף לפקודת מס הכנסה בתיקון 147 בשנת 2005. הכוונה לכך שהיחסים בין חברת הצינור לבין העצמאי הפועל במסגרתה יוגדרו במסגרת הסכם נאמנות כך שחברות הצינור יפעלו כ-"נאמנות תושבי ישראל" כהגדרתה בס' 75ז'(א)(1) לפקודה. על פי ההוראות החלות על "נאמנות תושבי ישראל" בר השומה ובר החיוב במס הינו הנאמן (בעניננו: "חברת הצינור") כאמור בס' בס' 75ו(ג) לפקודה ואילו "הנהנה" (בעניננו:"העצמאי") כלל אינו אחראי להתנהלות מול רשויות המס. על פי לשון החוק, השימוש במכשיר הנאמנות אינו מוגבל להחזקה פסיבית של נכסים או הפעלתם ואין כל מניעה לנהל במסגרתו גם עסק לרבות עסק של מתן שירותים. כמו כן, על פי הכללים שנקבעו לענין "נאמנות תושבי ישראל" בפקודה, הנאמנות יכולה בהחלט להיות גם הדירה כך שניתן לקפל את הבנה בכל עת לפי רצון הנהנה. בנוסף, שיקול הדעת של הנאמן אף הוא יכול להיות מצומצם בהיקפו ומוגבל רק להתנהלות מול שלטונות המס באופן שהשליטה בניהול העסק עצמו מבחינה עסקית ותפעולית יהיה בידי הנהנה (העצמאי). בתוך כך חשוב להדגיש כי מטרת השימוש המוצע במכשיר הנאמנות אינה כדי להפחית בחיוב המס שכן, נאמנות תושבי ישראל חייבת במס מלא בישראל גם על הכנסותיה בחו"ל. תכלית הפתרון המוצע הינה לעגן ולהסדיר באופן חוקי את פעילותן של חברות הצינור באופן שמחד גיסא יתן מענה על צורך הקיים בשוק מצד אותם עצמאים המבקשים לפעול תחת "חממה" של חברת הצינור בענין ניהול עניניהם מול רשויות המס ומאידך גיסא, יבטיח כי הפעילות במסגרת המיתווה האמור לא תגרום להפחתת מס בלתי נאותה.
♦לסיכום, הגם שפעילותן של חברות הצינור אינו מוסדר כיום בחוק, יתכן ויש אינטרס ציבורי דווקא לאפשר לעצמאים לפעול תחת "חממה" אירגונית של חברת צינור שתנהל את ענייניהם מול רשויות המס. בהעדר הוראות המסדירות את הסוגיה באופן ישיר ניתן לשקול אפשרות לעצב את מערכת היחסים המשפטית שבין הצדדים במסגרת של נאמנות שבה חברת הצינור פועלת "כנאמן" ואילו העצמאי הפועל במסגרתה ייחשב "כנהנה", כאשר על פי הוראות הפקודה בר השומה ובר החיוב כלפי רשויות המס הינו הנאמן (לעניננו: "חברת הצינור"). לפעילות במיתווה האמור יתרון נוסף לעצמאי, הפועל תחת מטריית הנאמנות, שהינו אקסוגני לשיקול המס, בדמות ההגנה מפני נושים על כספים שנמצאים בתוך הנאמנות וטרם חולקו לו.
