♦ חברת איי.אם.פי.אם. בע"מ (להלן:"החברה") התאגדה ביום 15.12.1999 ע"י המערערים, והחלה את פעילותה בתחילת שנת 2000. לימים הפסיקה החברה את פעילותה שבתחילה ולאחר מכן החלה עוסקת בפעילות אחרת – הפעלת רשת מרכולים/מינימרקטים ידועה, המוכרת בת"א ובסביבתה כ-AM-PM City Market. החברה פתחה את המרכול הראשון בנובמבר 2001, ורק ממועד זה החלה את פעילותה כפי שהייתה קיימת במועד המכירה. באוקטובר 2006 נחתם הסכם עקרונות למכירת החברה לדור אלון תפעול תחנות דלק בע"מ בסכום של 143 מיליון ש"ח, כאשר בידיי החברה באותה עת 18 סניפים פעילים. להסכם זה נוספו מספר תוספות, שהאחרונה שבהם משנת 2007 והעסקה הושלמה אך בשנת 2007, ואז דווחה מכירה זו כרווח הון בידי המערערים.
♦פלוגתאות משפטיות מוסכמות - האם בנסיבות המתוארות לעיל יש להחיל את הלכת פוליטי ולקבוע את שיעור המס החל על המערערים בגין מכירת מניות החברה לפי "הנוסחה הליניארית" הקבועה בחוק ? ככל שייקבע שיש להחיל את הלכת פוליטי, מהו אופן יישומה הנכון של "הנוסחה הליניארית" ?
ביהמ"ש המחוזי בת"א –כב' השופט מגן אלטוביה:
♦המחלוקת הראשונה שבין הצדדים היא האם חלה בעניינם של המערערים ההלכה שנקבעה ע"י ביהמ"ש העליון בפס"ד ע"א 8569/06, מנהל מסמ"ק חיפה נ' אלברט אברהם פוליטי (להלן:"הלכת פוליטי"). בהלכת פוליטי קבע ביהמ"ש העליון, כי לעניין קביעת שיעור המס בגין שבח ממכירת מקרקעין אין להתיר סטייה מהנוסחה שנקבעה בחוק מסמ"ק (שבח ורכישה) (להלן: "החוק"), היא הנוסחה הליניארית.
♦טענתם העיקרית של המערערים היא, כי הלכת פוליטי יפה לעניין מס שבח מקרקעין, אך אינה חלה בנושא רווח הון. בפרשת פוליטי הצליח הנישום להוכיח, כי מרבית השבח בגין המקרקעין שמכר צמח בפועל לאחר היום הקובע. בשל כך, התעוררה השאלה האם ניתן לסטות מהנוסחה הליניארית שעה שיכול הנישום להוכיח את מועד צמיחת השבח בפועל. ביהמ"ש העליון השיב לשאלה זו בשלילה וקבע, כי הנוסחה הליניארית היא הדרך היחידה לחישוב שיעור המס החל בגין שבח ממכירת מקרקעין. בדומה לסעיפים 47 ו-48א(ב1) לחוק, כך גם בסעיפים 88 ו-91 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה") קבע המחוקק נוסחה ליניארית לעניין חישוב שיעור המס שיחול במכירת נכסי הון.
♦ביהמ"ש קבע, כי לא מצא ממש בטענות המערערים לעניין אי-תחולת הלכת פוליטי. ס' 88 לפקודה הינו ס' "הגדרות". סעיפי הגדרות נועדו לתת משמעות לשונית מיוחדת לביטוי כלשהו, אשר עשויה לחרוג לעיתים מהמשמעות המקובלת לאותו ביטוי. משקבע המחוקק משמעות מיוחדת לביטוי מסוים, אין מקום לסטות הימנה או לראות בה כחזקה הניתנת לסתירה. ® משקבע המחוקק משמעות מיוחדת למונחים רווח ההון הריאלי עד המועד הקובע ויתרת רווח ההון הריאלי לא יוכלו המערערים להסתמך עוד על "המשמעות הטבעית" של מונחים אלו. עמדת המערערים תוכל להתקבל רק ככל שהפרשנות המוצעת על ידם מתיישבת עם הלשון המיוחדת שקבע המחוקק בס' ההגדרות. בדומה לחוק מסמ"ק, גם בלשון הפקודה אין נקודת אחיזה לשונית מינימאלית לטענה, כי ניתן לסתור את נוסחת החישוב הליניארי. ביהמ"ש לא מצא ממש בטענת המערערים, כי החלת הלכת פוליטי על רווחי הון תוביל לתוצאות קשות במיוחד. ראשית, אין ממש בקביעה, כי שבח במקרקעין בהכרח נובע מגורמים אקסוגניים לנישום בעוד רווח ההון הוא בהכרח פרי מאמציו של הנישום. במקרים רבים עשוי השבח לנבוע מפעולות יזומות שנקט המחזיק בקרקע להשביח אותה, בעוד רווח ההון מהחזקה במניות עשוי לנבוע דווקא ממאמציהם של בעלי מניות אחרים ולא של הנישום. שנית, גורם יצירת השבח או רווח ההון לא מעלה ולא מוריד לטעמו של ביהמ"ש מקשות התוצאה. תוצאה המייחסת שבח או רווח הון לשנה בה הם לא צמחו באמת, באופן אשר עשוי לפגוע בזכות הנישום לגביית מס אמת ממנו, היא קשה תמיד ללא קשר למקור המאמצים להשגת השבח או רווח ההון. אמנם, יתכנו מקרים יוצאי דופן בהם תכלית יעילות ופשטות הגבייה תושג גם לולא השימוש בנוסחה הליניארית. למשל, בתיקון 132 לפקודה ס' 105יג העוסק בפיצול רווח ההון במכירת ניירות ערך הרשומים למסחר.
♦לחילופין, טענו המערערים, כי אף אם יש להחיל את הנוסחה הליניארית בחישוב רווח ההון בגין מכירת מניות החברה, יש לראות את התקופה "שמיום הרכישה עד ליום שקדם למועד הקובע" כמתחילה בנובמבר 2001, עם תחילת פעילות ניהול המרכולים ע"י החברה. סטייה זו מותרת לגישתם לנוכח הפער הנטען בין המצב המשפטי – הקמת החברה בשנת 1999 – לבין המצב הכלכלי – תחילת הפעילות בשלבי שנת 2001. גישת המערערים מתעלמת מהמציאות העובדתית של אופן צמיחת רווח ההון ועל הקשר ההכרחי הקיים בין הפעילות העסקית הקודמת של החברה, אשר נזנחה, לבין הפעילות העסקית הנוכחית. אמנם, לא ניתן לחלוק, כי רוכש מניות החברה במקרה זה הסכים לשלם את התמורה שהוסכמה בין הצדדים בגין הפעילות החדשה בלבד, ולא בגין פעילויות קודמות. ברם, לא ניתן לטעון, כי הפעילות העסקית החדשה צומחת במנותק לחלוטין מזו שקדמה לה.
תוצאה:
♦הערעור נדחה.
ניתן ביום 24.5.13
ב"כ המערערים: עו"ד גיל גריידי
ב"כ המשיב: עו"ד אריק ליס פרקל' ת"א (אזרחי)
