♦ העוררת הייתה בעלים של נכס מקרקעין – מחסן – הידוע כגוש 10011 חלקה 35 תת חלקה 02 המצוי באזור חדרה (להלן: "הנכס"). ביום 4.3.12 נערך ונחתם הסכם לפיו מכרה העוררת את הנכס לה"ה אבנת אורי ורות תמורת סך של 20,000 ש"ח. העוררת לא הגישה הצהרה על מכירת הנכס במועד כנדרש לפי סעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין (להלן: "החוק") והצהרתה הראשונה הוגשה רק ביום 10.9.12 (במקום ביום 14.4.12). ביום 13.9.12 הוצאה לעוררת שומת מס שבח בגדרה חויבה בתשלום מס שבח בסך של 4,000 ש"ח (קרן) וכן חויבה בתשלום קנס בשל האיחור בהגשת ההצהרה בסך של 2,600 ₪. הקנס הוטל על פי הוראות סעיף 94א לחוק מיסוי מקרקעין בשל איחור של 149 ימים. ביום 24.10.12 הגישה העוררת השגה על השומה. בהשגתה טענה העוררת, כי הנכס שימש עבורה מלאי עסקי ועל כן מכירתו נתונה לשומה על פי פקודת מס הכנסה ולא על פי חוק מיסוי מקרקעין. עוד טענה העוררת, כי הואיל ומדובר בעסקה הפטורה מתשלום מס שבח, הרי שלא חלה עליה כל חובה להגיש הצהרה על העסקה וכי ההצהרה שהגישה ביום 10.9.12 נעשתה רק למען הזהירות ומבלי שהייתה חייבת לכך. על כן ביקשה לבטל את הקנס שהושת עליה בגין האיחור בהגשת ההצהרה. המשיב קיבל את טענת העוררת ולפיה עסקת מכירת הנכס פטורה מתשלום מס שבח על פי סעיף 50 לחוק וביטל את החיוב. עם זאת הותיר המשיב את הקנס שהושת על העוררת בגין האיחור בהגשת ההצהרה. על החלטה זו של המשיב הוגש ערר זה.
♦העוררת טענה, כי לא חלה עליה חובה לדווח למשיב על עסקה פטורה ממס שבח שכן חובת הדיווח בעסקה שכזו הינה לפקיד השומה. העוררת מפנה להוראת סעיף 49כא' לחוק המורה, כי "לעניין הצהרה ודיווח על מכירת זכות ביחידה תחול הוראת חוק זו או הוראת פקודת מס הכנסה [...]".
♦עוד טענה העוררת כי הקנס שהוטל עליה הינו למעשה סנקציה עונשית ועל כן יש לפרש את הוראות החוק באופן המקל עם הנישום. העוררת הוסיפה וטענה כי סעיף 49כא' לחוק נחקק לאחר חקיקת סעיף 73 לחוק ועל כן הוראתו גוברת על הוראת סעיף 73.
ועדת ערר בביהמ"ש המחוזי בחיפה – ר.סוקול שופט ,יו"ר הוועדה, יחזקאלי - גולן גלית רו"ח, שמעון פסטנברג- רו"ח:
♦ביהמ"ש קבע, כי חובת ההצהרה על עסקה במקרקעין קבועה בסעיף 73 לחוק: "(א) המוכר זכות במקרקעין ימסור למנהל, בתוך 40 ימים מיום המכירה, הצהרה שבה יפרט את כל אלה:...". חובת ההצהרה אינה מותניה בקיומו של חיוב במס שבח. בין אם המוכר פטור ממס ובין אם הינו חייב, חלה עליו חובת הגשת הצהרה במועד שהרי חובת ההצהרה כוללת גם את החובה לפרט את טענת הזכאות לפטור. תכלית הגשת ההצהרה הינה לאפשר למנהל לבחון את העסקה, לבדוק קיומה של חבות במס לאחד הצדדים (ולאו דווקא לצד המדווח), להעריך נכון את שווי העסקה וכדומה. איחור בדיווח מונע בדיקה ראויה של העסקה ומקשה על המנהל במתן החלטה נכונה בשומות מס השבח ומס הרכישה. כמו כן, הלכה היא שהגשת הצהרה על ידי אחד הצדדים לעסקה אינה פוטרת את הצד האחר מהגשת הצהרה ורק השילוב של ההצהרות כולן מאפשר בירור החבות במס וקביעת שומה מתאימה.
♦ביהמ"ש קבע, כי הסתמכות העוררת על הוראת סעיף 49כא' לחוק כהוראה המסייגת את חובת ההצהרה על פי סעיף 73 לחוק דינה להידחות. מכל מקום, סעיף 49כא' לחוק, על פי לשונו, אינו פוטר מחובת דיווח הן על פי חוק מיסוי מקרקעין והן על פי פקודת מס הכנסה.
סעיף 49כא(ב) קובע: "לענין הצהרה ודיווח על מכירת זכות ביחידה, יחולו הוראות חוק זה או פקודת מס הכנסה, לפי הענין, מיום המכירה כמשמעותו בסעיף 49כ".
משמעות ההוראה, לפי ביהמ"ש, הינה כי הוראות החוק או הוראות הפקודה יחולו מיום המכירה הקבוע בסעיף 49כ' אולם אין בהוראה זו משום מתן פטור מחובת הדיווח על פי החוק.
♦ המילה "או" שבסעיף 49כא' לא נועדה לקבוע שהדיווח יעשה על פי אחד החוקים אלא לקבוע שכל דיווח שייעשה כנדרש על פי כל אחד משני החיקוקים, יותאם ליום המכירה שנקבע בסעיף 49כ לחוק. בנוסף העיר ביהמ"ש, כי תכלית הטלת הקנס על פי סעיף 94א' לחוק אינה תכלית עונשית כפי שנטען על ידי ב"כ העוררת. קנס מינהלי המוטל על ידי רשות המס בשל איחור בהגשת הצהרה נועד להרתיע ולדרבן את הנישומים לפעול על פי הוראות הדין. הקנס הינו כלי לייעול האכיפה ולא עונש.
תוצאה:
♦הערר נדחה.
ניתן ביום 31.5.2013
ב"כ העוררת: עו"ד י. שגב
ב"כ המשיב: עוה"ד שאול כהן, פרקליטות מחוז חיפה
