♦בשנת 2009 היה מר דוד זרזבסקי (להלן: "המערער") הבעלים של חברה פרטית בשם "חברת זרזבסקי ניהול ויזמות (2000) בע"מ" (להלן: "החברה"). החברה עסקה בהפקת מופעים מוסיקליים ואחרים והייתה רשומה כעוסק מורשה לפי החוק. כיוון שכך, הייתה חייבות בניהול רשומות ובדיווח תקופתי לרשויות מע"מ. בכתב אישום שהוגש כנגד המערער, חברת הניהול והיזמות שלו ואחיו של המערער, בו נטען, כי במהלך עסקיהם הם הוציאו חשבונית מס על עסקה (מופע האמן פול מקרטני) בסך 17,035,962 ש"ח, שמע"מ הנובע ממנה הוא בסך 2,640,574 ש"ל, ולא דיווחו עליה בדוח"ותיהם התקופתיים שהגיש למע"מ באותה תקופה. לנאשמים יוחסו שתי עבירות: הוצאת חשבונית מס מבלי לשלם המועד את המס הכלול בה וכן במסירת ידיעה כוזבת. ® בבימ"ש קמא הגיעו הצדדים להסכם טיעון חלקי במסגרתו תוקן כתב האישום ונמחק אחיו של המערער מכתב האישום והיתר הודו והורשעו על סמך הודאתם. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לגבי העונשים שיוטלו. בית המשפט קמא הטיל על המערער וחברתו (להלן: "הנאשמים") 12 חודשי מאסר בפועל, תקופות שונות של מאסרים על תנאי וקנס כספי ע"ס 100,000 ש"ח. כב' השופטת קמא נשענה, בין היתר, על הנדבכים הבאים בהטילה את הענישה: אופיה של העבירה וחומרתה המיוחדת של העבירה. יחד עם זאת, ציינה כב' השופטת קמא את הנסיבות לקולא באשר לביצוע העבירה: עבירה אחת ויחידה של הנאשמים, בהבדל מהתנהלות שיטתית לאורך תקופה ארוכה; נסיבותיו האישיות של המערער (כישול ניהולי/הרפתקאה עסקית; תרומותיו הרבות למדינה ולחברה) ועוד. מכאן הערעור על גזר הדין.
♦לטענת המערער, בין היתר, כי מדובר באירוע יחיד, חריג לכלל התנהלותו של המערער לאורך השנים. מדובר היה בניהול עסקי כושל אשר הוביל להפסדים כלכליים כבדים למערער וקריסה כלכלית, מה שהביא לפעולתו של המערער. בנוסף לכך נטען, כי יש להתחשב בהתנהגותו של המערער עם פתיחת ההליך המשפטי: הודאה מיידית, הגעה להסדר טיעון והבעת חרטה ונטילת אחריות מלאה. דגש נוסף הושם על התאריכים הרלבנטיים: מועד הדיווח היה 15.4.09, בסוף מרץ העביר המערער החשבונית למשרד רו"ח והיא נמסרה למע"מ ביום 1.4.09, כאשר השלטונות לקחו את כל חומר הנה"ח ממשרדו של רוה"ח, כלומר טרם מועד הדיווח. לבסוף נטען כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער שכן בעקבות האירוע הוא התפרקו נישואיו, שני מילדיו חלו במחלות קשות ועל כן מאסרו ימנע ממנו הטיפול בהם.
♦לטענת המשיבה, אי הדיווח עולה כדי מסירת ידיעות כוזבות או דוח"ות הכוללים ידיעות כוזבות וזאת במטרה להתחמק מתשלום מס. הענישה של בימ"ש קמא היתה מקילה ממילא ועל כן ביקש המשיב לדחות את הערעור.
ביהמ"ש המחוזי בת"א - בפני כב' השופטים דבורה ברלינר (נשיאה), גורג קרא ומרים סוקולוב:
♦ביהמ"ש קבע, כי בשקלול הנימוקים השונים, לא ניתן דגש מספיק לחלק מהם שאמורים היו לפעול להקלת הענישה, שכל כן בשורה התחתונה החליט ביהמ"ש הנכבד להתערב בענישה. באשר לאופיה של העבירה, נקבע כי הסכום ששילשל המערער לכיסו (2.6 מיליון ש"ח), אכן מהווה נסיבה לחומרה מאין כמותה, אך יחד עם זאת הוא אינו מאיין את העובדה שמדובר בעבירה אחת ויחידה בלבד. לא נעשה ניסיון להעלים את החשבונית, לא מוקדם ולא בדיעבד. ביהמ"ש הנכבד הוסיף, כי הודאתו המיידית של המערער, יש בה נסיבה לקולא. עוד הוחלט, כי "לוח הזמנים הצפוץ" בתיק זה, פותח פתח מסויים להקלה בעונש. עניין נוסף אליו יוחסה חשיבות מסויימת, הוא המאמצים להסרת המחדל. עד לדיון בביהמ"ש קמא הוחזרו 400,000 ש"ח, לאחר מכן סכום נוסף בסך כחצי מיליון ש"ח. מאמצים אלה להחזרת הסכום מצביעים על נטילת אחריות מלאה שכן, בין היתר, מדובר היה בגיוס כספים מחברים ומכרים ולא בנקל עלה הדבר בידי המערער. לבסוף הוסיף ביהמ"ש הנכבד כי עדיין, חרף כל האמור לעיל, ספק אם הוא היה מתערב בענישה, אלמלא חבר כל האמור למצבם הרפואי של בני המערער. לביהמ"ש הנכבד נראה, כי היה מקום לתת לעניין זה משקל רב יותר.
תוצאה:
♦הערעור נתקבל חלקית. יש לקצר את תקופת המאסר ל-6 חודשים שאותם יוכל המערער לרצות בדרך של עבודות שירות, יתר חלקי גזר הדין ישארו בעינם.
ניתן ביום 16.6.2013
ב"כ המערער: עו"ד נבות טל צור, ועו"ד טל שפירא
ב"כ המשיבה: עו"ד פינקלשטיין
