הגשת ראיות בשלב הערעור/
בתקנה 457 לחוק סדר הדין האזרחי נקבע כי בשלב הערעור לא יוגשו ראיות נוספות אלא במקרים חריגים במיוחד. השאלה היא מה הדין כשמדובר בערעורי מיסים, כגון ערעור מס הכנסה או ערעור מע"מ וכדומה, כאשר בערעורים מסוג זה הערכאה הראשונה היא למעשה ההתדיינות עם פקיד השומה כשמדובר בערעור מס הכנסה או עם מנהל תחנת מע"מ כשמדובר בערר מע"מ. למעשה, הוצאת שומה היא כמעשה בית דין מדרגת בית משפט שלום ועל כן ערעור על השומה מהווה ערכאה דיונית שנייה שנדונה בד"כ בבית משפט מחוזי.
בפס"ד צביון בניה ופרויקטים נגד מנהל מע"מ ת"א, קבע כב' השופט איתן אורנשטיין, כי לא ניתן להגיש ראיות בשלב הערעור אם הן לא הוגשו בשלב ההשגה על השומה. כלומר, בשלב ההתדיינות עם פקיד השומה חייב הנישום להציג את כל ראיותיו על פיהן הוא משיג כנגד השומה שאם לא כן לא יוכל להגישם לבית המשפט הדן בערעור.
מצד אחד יש הגיון בקביעה זו שכן אם הנישומים יוכלו להגיש ראיותיהם לראשונה גם בשלב הערעור, סביר כי רבים לא ימהרו להגיש ראיותיהם בשלב ההשגה ובכך תהיה פגיעה קשה ביעילות הדיון מול פקיד השומה.
מצד שני, ההתייחסות להשגה כערכאה דיונית שיפוטית לכל דבר ועניין הינה מוגזמת, שכן עם כל הכבוד לפקידי השומה, הליך ההתדיינות עימם רחוק מהאופן בו מתנהל דיון בבית המשפט הן מבחינה פרוצדוראלית כגון, סדר הבאת ראיות, ניהול פרוטוקול, שמיעת עדים, עדות מומחים ועוד כהנה וכהנה נושאים והן מבחינה מהותית, שכן החלטת שופט ככל הנראה תהיה יותר ניטראלית מהחלטת פקיד שומה אשר עבורו תוצאות השומה, גבוהות ככל שיהיו, מהוות כלי מדידה ליעילותו בפני הממונים עליו.
למרות הבעייתיות הקיימת בהלכה לפיה לא ניתן להגיש ראיות בשלב ערעורי מיסים זהו המצב נכון להיום, ישנם שופטים הנוטים להקל בעניין ומאפשרים להגיש ראיות בשלב הערעור אך מדובר בחסדים בלבד שנעשים לפנים משורת הדין. על כן המלצנו היא לשכור שירותי עורכי דין כבר בשלב ההשגה אף בצמוד לרו"ח המייצג אם יש כזה, שכן כבר בהליך ההשגה נדרש ייצוג משפטי שבלעדיו שלב הערעור עלול להיות עקר.
