♦ הערעור עוסק, בין היתר, במחלוקת שבין הצדדים אודות הפרשנות שיש להעניק להסכם שחתמה רשות המיסים מול המערער אשר נחתם על רקע עסקה שנרקמה בשלבי שנת 2002, במסגרתה החלה חברת מעיינות עדן (להלן: "הסכם המערער"), אשר המערער החזיק במניותיה, במיזם משותף עם קבוצת המזון האירופאית DANONE. בהסכם נקבע כי המערער יעביר בלא חיוב במס את מניות מעיינות עדן לידי חברת אדתום בע"מ שבשליטתו כנגד יצירת יתרת חוב לזכותו, כן נקבע כי מכירת מניות מעיינות עדן על ידי חברת אדתום במסגרת מימוש אופציה שהעניקה לבעל מניות אחר במעיינות עדן לא תהא חייבת במס. בנוסף נקבע כי "לא יחול מס בגין החזרת יתרת החוב" מאדתום למערער. במקביל לחתימת הסכם המערער, חתמה רשות המיסים גם על הסכם מול מעיינות עדן בנוגע לאופן מיסויה בגין עסקת דנונה (להלן: "הסכם החברה"). יצוין כי המערער הוא שייצג את מעיינות עדן במסגרת המשא ומתן מול רשות המיסים ואף חתם בשמה על ההסכם. המסגרת ההסכם נקבע כי בגין העברת מניות חברות זרות המוחזקות על ידי מעיינות עדן לידי חברת בת חדשה שתוקם לצורך העסקה, יוטל מס בגובה חלק מעליית ערך מניות חברת הבת. כן נקבעו הסדרים שונים בנוגע לשיעורי המס, מועדי הדיווח והתשלום של המס והשפעת מיסוי עליית הערך על אופן מיסוי דיבידנד שיחולק בעתיד מתוך רווחים אלו.
♦לטענת המערער, יש להעביר לידיו מסמכים שברשות רשות המיסים בקשר להסכם החברה. הסכם המערער והסכם החברה נחתמו באותו היום בקשר עם אותו עניין, כאשר המשא ומתן לגבי ההסכמים נוהל על ידי אותם הגורמים ובסופו של יום נחתמו ההסכמים על ידי אותם הגורמים. הדבר מצביע לטענת המערער כי להסכם החברה רלוונטיות לעניינו ויש להתיר לו לעיין במסמכים הקשורים להסכם זה. המערער נסמך גם על מכתבו של מר ארז כהן, המפקח שדן בהשגת המערער בו צוין כי "מסמכים שנוגעים למחלוקות בצווים מחברות קשורות ו/או מסמכים שמקורם בתיקי החברות הקשורות" שימשו "לצורך עריכת הצווים נשוא הערעור". בהקשר זה צוין כי המשיב גילה למערער מסמכים שונים הקשורים למעיינות עדן, כגון דוחות כספיים של החברה, דוחות מיידים של החברה בקשר עם עסקת דנונה ותקצירי השומה של החברה לשנים 2004-2010. לבסוף טען המערער כי העובדה כי טיוטה של הסכם המערער נמצאה על ידי המשיב בקלסר שבו נמצאים מסמכים הקשורים להסכם החברה, מעידה על רלוונטיות מסמכים אלו לערעור דנן.
ביהמ"ש המחוזי בתל אביב - יפו כב' השופט מגן אלטוביה:
קבע כי, נקודת המוצא לגילוי ולעיון במסמכים במהלך המשפט היא גילוי מירבי. עם זאת, זכות העיון אינה בלתי מוגבלת והיא כפופה להוראות החיסיון אשר תכליתה כפולה: להגן על פרטיות הנישום מחד, ולעודד נישומים לדווח לרשות דיווח אמת על הכנסותיהם, מאידך. לאור תכלית זו נקבע בפסיקה כי הוראת החיסיון לא תחול בנוגע למסמכים הנוגעים לשומת הנישום עצמו, שכן מטבע הדברים אין טעם להגן על פרטיות הנישום מפני עצמו. לפיכך, על רשות המיסים חלה החובה לגלות לנישום כל מסמך ששימש בקביעת שומתו. בתי המשפט נדרשו להתמודד לא אחת עם בקשות לגילוי מסמכים החוסות תחת מעטה חיסיון. כך קבע ביהמ"ש העליון מספר שיקולים אשר על ביהמ"ש לשקול בבואו להתיר חשיפת מידע המצוי תחת חיסיון בנקאי. ראשית, נקבע כי יש לבחון את מידת החיוניות והחשיבות של המידע המבוקש להליך המשפטי. שנית, יש לבחון האם הונחה תשתית עובדתית לכאורית על ידי מבקש הגילוי המצדיקה את גילוי המידע. שלישית, על הצד המבקש את הגילוי לשכנע את ביהמ"ש כי אין בידיו להישען על ראיות חלופיות אשר אינן מפירות את החיסיון. לבסוף, יש לשקול מהו היקף הגילוי הנדרש לשם עשיית צדק בהליך המשפטי. עקרונות אלו משמשים, בשינויים המחויבים, גם בבחינת בקשות גילוי מסמכים החוסים תחת החיסיון של הפקודה. אף במקרים בהם הוכח כי המשיב הסתמך בשומתו על נתונים של נישומים אחרים, גילוי המסמכים נעשה תחת תנאים מגבילים שנועדו למנוע את הפרת תנאי החיסיון שבפקודה. במקרה הנדון המערער לא הצליח להוכיח את החשיבות והחיוניות של המסמכים המבוקשים לערעור דנא. אמנם מדובר במסמכים הנוגעים לאופן מיסוי עסקת דנונה, אך למעשה ההסכמים השונים עוסקים בפנים שונים של עסקה זו. לעניין מכתבו של המפקח ארז כהן, מסמכים אלו קשורים מטיבם לכלל מרכיבי העסקה, כולל אלו הקשורים לשומת המערער ולכן סביר ששימשו את המשיב בקביעת השומה, ולכן הומצאו למערער. עם זאת, אין להסיק מכאן כי מסמכים אחרים, אשר קשורים רק להסכם החברה ולא לעסקת דנונה בכללותה, שימשו את המשיב בקביעת שומת המערער. על פני הדברים המסמכים המבוקשים על ידי המערער אינם קשורים לשומתו והוא אינו זכאי לגילויים. המערער לא הציג תשתית ראייתית מינימלית לסתור הנחה זו. הוזכר עוד כי המערער היה בעל מניות ונושא משרה בחברת מעיינות עדן, והוא שניהל את המשא ומתן מטעמה מול רשות המיסים בקשר לניסוח הסכם החברה וחתם על ההסכם הסופי. כב' השופט אלטוביה אינו רואה לנכון להתיר למערער לעיין במסמכים חסויים על פי חוק של החברה, כאשר הוא יכול בנקל לפעול להסרת החיסיון, מתוקף תפקידו, או להמציא ראיות חלופיות ברות ערך, מתוקף מעורבותו בעבר בהליכי השומה של החברה.
תוצאה:
♦הערעור נדחה
ניתן ביום 16.6.2013
ב"כ המערער: עוה"ד גיורא ארדינסט ותומר ויסמן
ב"כ המשיב: אורית וינשטיין פרק' מחוז תל אביב (אזרחי)
