♦ בפברואר 2013 הגישה המחלקה המשפטית מכס ומע"מ מחוז צפון לבית משפט השלום בנצרת כנגד חברת תזקיקים אנרגיה בע"מ (להלן: "החברה"), כנגד מנהלת החברה: גב' מייס עתאמנה, וכנגד אחרים, בניהם מר מונדר בדיר, כתב אישום בגין עבירות על חוק מס ערך מוסף, פקודת מס הכנסה וחוק העונשין. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט בקשה לעצור את מר בדיר, שלטענת המדינה הינו הנאשם העיקרי, עד תום ההליכים. בית המשפט השלום החליט לשחררו אך מס' ימים לאחר מכן נתקבל ערעורה של המדינה בבית המשפט המחוזי וההחלטה לשחררו בוטלה. ביהמ"ש העליון קבע, כי לא ידון בערר בשלישית.
♦יצויין, כי החברה רשומה בריינה (ליד נצרת) ותיקיה במס הכנסה ומע"מ מתנהלים בנצרת.
♦הנאשמים הגישו באמצעות באי כוחם (*)לכבוד נשיא בית המשפט העליון, הש' אשר גרוניס, בקשה להעברת מקום הדיון מבית משפט השלום בנצרת לבית משפט שלום במחוז מרכז וזאת בהתאם לסעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.
בבקשתם ציינו הנאשמים, כי מאזן הנוחות, הן מצד התביעה והן מצד הנאשמים, נוטה לכיוון האפשרות של העברת מקום הדיון לבית משפט במחוז מרכז. העברה אשר תאפשר לשני הצדדים לנהל משפט הוגן תוך צמצום משמעותי של עלויות ניהול המשפט, שכן כל דיון בבית משפט השלום בנצרת יצריך עלויות לא פרופורציונליות בגין הסעות, ימי עבודה ובעיקר יכביד על הצדדים כולל משפחותיהם. בנוסף נטען לגבי נוחות הנאשמים והעדים, ואף נוחות ניהול ההגנה, ומעל הכל קידום מטרתו הנעלה של המערכת המשפטית במדינה ישראל – ניהול משפט הוגן בצורה כזו שתאפשר לנאשמים למצות את כל דרכי ההגנה המצויות בידיהם. למותר לציין כי המאשימה התנגדה להעברת מקום הדיון.
♦בנוסף, לטענת הנאשמים על אף שהחברה רשומה בריינה, הרי שמירב הזיקות, מעבר לזיקת הנוחות, היו אמורות להבי לכך שכתב האישום היה נדון באיזור המרכז, לרבות: היחידה המשטרתית אשר חקרה את האירועים הנטענים בכתב האישום (היאל"כ) מצויה בעיר לוד ושם נגבו העדויות השונות שעל בסיסן הושתת כתב האישום; רוב העדים עליהם מסתמכת המדינה הם מאזור מרכז הארץ ומדרומה; רובם של העסקאות נשוא כתב האישום נעשו במחוז מרכז או דרומה מכך ועוד.
♦בשלב ראשון, נתבקשה המאשימה מבית המשפט העליון ליתן תגובתה לבקשה להעברת מקום הדיון. בתגובתה ("הלקונית למדי"- כפי שציין בית המשפט העליון) לא הכחישה המאשימה את העובדות שצויינו בבקשה וטענתה היחידה לסירובה לאי-העברת הדיון הייתה כי חומר החקירה הרב בעניין מצוי במשרדי היחידה התובעת במחוז צפון.
♦בשלב השני, ביקש כבוד הנשיא לקבל את עמדתו של השופט הדן בהליך בבית משפט השלום בנצרת, כב' השופט נעמן אדריס אשר גם הוא הודיע, כי בנסיבות אינו מתנגד לעברת הדיון.
♦בסופו של הליך, ולאחר עיון בבקשה ובתשובה לה, החליט כבוד הנשיא א' גרוניס לקבל את הבקשה ולהעביר את הדיון ממחוז צפון למרכז.
"בעוד שמן העבר האחד, המבקשים 1 ו-3 טוענים להכבדה רבה שנגרמת להם בשל מצבם הפיזי בניהול ההליך בבית המשפט בנצרת, מן העבר האחר תשובת המשיבה לקונית למדי, ואין בה מענה מספק לנטען בבקשה.
כך, המשיבה לא הצביעה על כל זיקה הקושרת את הנטען בכתב האישום למחוז צפון, ולא הציגה הסבר מדוע הוגש כתב האישום לבית המשפט במחוז זה דווקא.
המשיבה גם לא הכחישה את טענת המבקשים שהובאה בבקשה, כי היחידה המשטרתית שחקרה את האירועים הנטענים בכתב האישום מצויה בעיר לוד, וכי שם ניגבו העדויות השונות שעל בסיסן הושתת כתב האישום. ואכן, כפי שטוענים המבקשים, עיון ברשימת עדי התביעה הכלולה בכתב האישום מלמד, כי רובם ככולם של עדי התביעה הם ממרכז הארץ או מדרומה (וגם לעובדה זו אין בפי המשיבה מענה בתשובתה).
עוד לא הכחישה המשיבה את טענת המבקשים כי רובן של העסקאות נשוא כתב האישום נעשו במחוז מרכז או דרומה מכך.
הנימוק היחיד בתשובת המשיבה לדחיית הבקשה הוא, כי חומר החקירה הרב בעניין מצוי במשרדי היחידה התובעת במחוז צפון. אולם, בנסיבות העניין וכמתואר לעיל, אין בכך כדי להטות את הכף לדחיית הבקשה.".
♦לאור האמור קבע כב' נשיא ביהמ"ש העליון, כי:
"נוכח האמור לעיל, הנני מורה, מכוח סמכותי לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, על העברת הדיון בת"פ 42349-02-13 (שלום – נצרת) לבית משפט השלום בפתח תקווה".
♦מההחלטה כאמור עולה, כי לא תמיד צריך נאשם לקבל על עצמו את "קביעת" המדינה היכן לנהל את משפטו, שכן ברור,כי כל צד בוחר לנהל את המשפט לפי אינטרס הנוחות שלו, ובמקרה דנן העדיף ביהמ"ש העליון דווקא את אינטרס הנוחות של הנאשמים.
______________________________________
* למען השקיפות יצויין, כי עו"ד קובי ועו"ד אורי גולדמן ממשרד עו"ד גולדמן ושות', ייצגו את המבקשים ומייצגים את הנאשמים בהליך העיקרי.
