♦ ביום 14.7.13 פרסמה ועדת הכספים של הכנסת הודעה: "על מנת למנוע תחמוני מס חברות רגילות לא יוכלו לשנות סטאטוס בין חברה רגילה לחברה משפחתית ולהיפך, אלא בפרקי זמן קצובים ובלתי חוזרים" וזאת על מנת למנוע ניצול לרעה של תאגיד החברה המשפחתית ומניעת ניצול פרצות מס.
על פניו, מוסד החברה המשפחתית המוסדר בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), היה אמור להתבטל עם תיקון 132 לפקודה ובמקומה היה אמור להיכנס לתוקף סעיף 64א1 לפקודה המגדי חברה "שקופה", המוסד שמחליף את החברה המשפחתית. אולם, התנאי לבטלותה של החברה המשפחתית וכניסתה לתוקף של החברה השקופה הינו המועד בו שר האוצר יתקין את כל התקנות בעניין החברה השקופה והיות ועד כה טרם התקין שר האוצר את התקנות האמורות, חברה שקופה מכוח סעיף 64א לפקודה בתוקף ואילו חברה שקופה מכוח סעיף64א1 לפקודה עדיין לא בתוקף.
חברה משפחתית הינה חברה שכל בעלי מניותה הם בני משפחה, קרובים, כהגדרת קרוב בסעיף 76(ד) לפקודה ורואים אותם כאדם אחד, המהווה נציג החברה.
רישומה של חברה משפחתית יעשה: לגבי חברה קיימת תוך מתן הודעה לפקיד השומה להיחשב כחברה משפחתי וזאת לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת המס, דהיינו עד ליום 30 לנובמבר בכל שנת מס לגבי שנת המס הבאה. לגבי חברה חדשה ההודעה כאמור לפקיד השומה על מנת להיחשב כחברה משפחתית יעשה תוך שלושה מיום ההתאגדות של החברה.
היה וחברה עומדת בתנאים המצטברים להיחשב חברה משפחתית, אין לפקיד השומה, לאחר שהוגשה הודעה להיחשב חברה משפחתית במועד, את היכולת לא לאפשר לחברה את ההודעה. בית המשפט קבע,כ י זכותה של חברה להיחשב חברה משפחתית הינה זכות מוחלטת בהתאם להוראות הפקודה ואינה תלויה בהסכמת פקיד השומה. כמו כן, נקבע, כי חברה שמסרה הודעה להיחשב חברה משפחתית,תחשב לכזאת משנת המס שבה נמסרה ההודעה וקדימה ואין צורך למסור הודעה כאמור בכל תחילת שנת מס.
♦ מיסוי חברה משפחתית נעשה אצל או דרך הנישום המייצג. נישום מייצג הינו מי שהוא רוב בעל החלק הגדול ביותר הזכאי לרווחי החברה. המיסוי של חברה משפחתית נעשה באופן מיוחד כך שעל הכנסות החברה לא חל מס חברות אלה הכנסות החברה נזקפות לנישום המייצג והם ממוסות אצלו לפי סעיף 121 לפקודה, דהיינו שיעור במדרגות מס שולי של יחיד.
אופן שיטת מיסוי זו מתקיים גם אם הנישום לא חלק את רווחי החברה (דיבידנד) במהלך השנה. כמו כן, יתר בעלי המניות בחברה לא ממוסים כלל וכל הכנסות החברה מיוחסות ל"נישום המייצג" וממוסות אצלו.
♦ שיטת מיסוי זו טומנת בחובה לא מעט אפשרויות תכנון מס כאלה ואחרים ובעצם, לעמדת רשות המיסים, גורמת לסטייה מהותית מתכלית החוק שלשמה נוסד מוסד החברה המשפחתית וזאת, בין היתר, מתבטא, נכון להיום, באפשרות להפוך על יד מתן הודעה כאמור לעיל להפוך מחברה רגיל לחברה משפחתית ולהפך כמעט ללא הגבלה, ובהתאם ל"נוחות המיסויית" של הנישום..
♦ בהודעת ועדת הכספים, הסביר מנהל רשות המסים תוך מתן דוגמה לתכנון מס, יציר הפקודה, מקרה בו הנישום המייצג הינו תושב חוץ ויש לו הכנסות מבניין בבעלותו במדינת חוץ אזי יתר בני המשפחה השותפים בחברה מקבלים הכנסות מהחברה אולם על הכנסות אלה לא משולם מס בישראל שכן מי שחייב במס הוא הנישום המייצג שהינו תושב חוץ.
דוגמה נוספת היא האפשרות לקזז הפסדים מחברה משפחתית כנגד הכנסות מיגיעה אישית אחרת של הנישום המייצג, ולאחר קיזוז מלוא ההפסדים, החברה המשפחתית הופכת חזרה לחברה רגילה (כמובן במסגרת המגבלה של שלוש שנים). לו החברה הייתה חברה רגילה לא היה ניתן לקזז הפסדים שוטפים של החברה כנגד הכנסות מיגיעה אישית של בעל המניות לאור הכלל של האישיות המשפטית הנפרדת. ויש עוד לא מעט דוגמאות לתכנוני מס במסגרת חברה משפחתית שכאן לא המקום לפרטם, לבטח כאשר הדלת הולכת ונסגרת.
הודעת ועדת הכספים מיום 14.7.13 באה לאור עמדת רשות המיסים, כדי לחסום / למנוע תכנוני מס מסוג זה.
♦ במסגרת ההודעה, התיקון המוצע, חברה משפחתית לא תוכל להפוך לחברה רגילה במהלך שנת המס עקב כך להימנע מתשלום מס על דיבידנד. כמו כן, חברה משפחתית שתכריז על עצמה כחברה רגילה, לא תוכל עוד לעולם לחזור ולהיות חברה משפחתית.
אשר על כן על הנישומים לבחון, כבר היום, בטרם יהיה מאוחר, את צעדיהם לגבי העתיד באשר לאופן התאגדותם לצורכי מס בהתאם לאמור בהודעת הועדה.
♦ יצוין, כי טרם התפרסמו "הוראות מעבר" בנושא ולכן נראה, כי מדובר בחלון הזדמנויות שיש לשקול לנצלו בהקדם (בטרם ייסגר).
