עיכוב הליכים בעניין חישוב מאוחד/נפרד/
ביום 22/7/2013 פרסמה רשות המיסים הנחיה (להלן: "ההנחיה") לפיה רשות המיסים ממשיכה את מדיניותה שהופצה גם בהנחיות קודמות בשנת 2012 בעניין עיכוב הליכי שומה בנוגע לסוגיית חישוב המס הנפרד/המאוחד. הסיבה הפעם להארכת המדיניות בוצעה על רקע תזכיר חוק שהוגש בכנסת בעניין שבנדון שלמעשה מקדם שינוי חקיקה בעניין לאור פסיקת בית המשפט העליון לפיו בני זוג העובדים בעסק משותף לא יהיו זכאים לחישוב נפרד.
עפ"י ההנחיה רשות המיסים בוחרת בשלב זה, כאמור לאור תזכיר החוק שהוגש בעניין שכנראה להערכת רשות המיסים יעבור בכנסת, לעכב הליכי שומה וגבייה בתיקים בהם התעוררה סוגיית החישוב המאוחד/נפרד ובתנאי שאין התיישנות בתיק. בנוסף, הרשות בוחרת לאפשר הארכות מועד בפרקי זמן סבירים להגשת ערעורים ונימוקי ערעורים בתיקים בהם הוצאו מכבר צווים. עוד מאפשרת הרשות, הקלות בריביות והפרשי הצמדה לנישומים שיחתמו על הסכמים עד סוף שנת המס 2013.
פרסום הנחיה זו חושף למעשה צד רגיש ביותר של רשות המיסים כלפי ציבור נישומים שנכלאו בעל כורכם לאור הפסיקה בעליון למצב בו הם מופלים באופן בוטה ביותר לעומת כלל ציבור. למעשה,רשות המיסים, בהנחיה זו, מעכבת לעצמה כספים בסכומים ניכרים ביותר שעל פי הדין הקיים, היא זכאית להם אך בכל זאת קובעת היא כי במקרה זה לא ייקוב הדין את ההר ולפיכך נוהגת היא בסובלות ובאיפוק.
יוזמה זו של רשות המיסים המהווה חידוש מרענן בתחום שלא קורה לעיתים קרובות. יחד עם זאת, לא ברור מהיכן שואבת רשות המיסים את הסמכות להחליט איזה דין היא אוכפת ואיזה לא, שכן אכיפת הדין איננה בררה המצויה בידי רשות המיסים. כידוע, רשות המיסים הינה זרועה ביצועית בלבד המחויבת לפעול עפ"י הנחיות המחוקק. יש אף נישומים שיצביעו על רשות המיסים ככזאת שמטיבה עם ציבור נישומים מסוים ומפלה ציבור אחר. במילים אחרות רשות המסים יוצרת במו ידיה מעין אכיפה בררנית או ליתר דיוק אי אכיפה בררנית.
למרות דברי ביקורת אלה אנו בדעה כי עדיפה אי אכיפה ספציפית הבאה לתקן מצב קלוקל על אכיפה למרות העוול שהיא גורמת לנישומים מסוימים.
