כאשר עושים חישוב מאוחד על הכנסות בני הזוג, מבצעים בעצם פיקציה לפיה כלל ההכנסות של שני בני הזוג יחשבו כהכנסה של בן זוג אחד, הוא בן הזוג הרשום.
נשאלת השאלה, האם ההכנסה תקבל הטבות או הנחות במס לפי המגיע לבן הזוג הרשום, או שגם אם ההטבה מגיעה לבן הזוג שאיננו רשום, ההכנסה תזכה להטבה.
במקרה דנן, מדובר בנכה הנשוי לאשה בריאה. בוצע חישוב מאוחד כאשר האישה היא בן הזוג הרשום, והבעל בוא בן הזוג שאיננו רשום. לכן, כל הכנסת הבעל מיוחסת לאישה.
הבעל זכאי לפטור על הכנסותיו מיגיעה אישית, אבל האישה לא זכאית.
בית המשפט קובע שהכנסת הנכה לא תזכה לפטור ממס, רק משום שהיא הצטרפה להכנסות האישה, והאישה כאמור לא זכאית לפטור.
לדעתי נעשה כאן עוול לא יתואר, בו גזלו הטבה של נכה, הטבה אותה העניק לו המחוקק. לא משנה כמה תצדיקו את ההחלטה תוך הסתמכות על סעיפי חוק (65), דברי מלומדים, או כל פלסתר אינטלקטואלי/הגיוני/משפטי אחר, בשורה התחתונה נשארנו עם נכה, שלא קיבל פטור על הכנסות שלו מיגיעה אישית, ונשאר לו סכום נמוך יותר להוצאות מחיה ותשלום על תרופות, הוצאות שגבוהות יחסית לכלל הציבור.
נשים אל לב שבמנגנון של החישוב המאוחד קיים עיוות, שיכול לשחק גם לטובת הנישום:
אם הנכה היה בן הזוג הרשום, הרי שגם הכנסת בת זוגו היתה מקבלת את הפטור של נכה.
על סמך האמור בפסק הדין, יתכן וגם במקרה בו תושב חוזר ותיק התאהב בישראלית והתחתן איתה, ויש לה הכנסות מחוץ לישראל, ייוחסו הכנסות אלו לבן הזוג הרשום (העולה) ואולי יקבלו את הפטור המגיע רק לתושב חוזר ותיק או לעולה חדש.
יש לי הצעה כיצד להפסיק את העיוותים שגורמת הפקודה בעניין החישוב המאוחד, וכיצד להפסיק את הפגיעה בציבור (אזכיר לכם שאותו מנגנון גרם לפגיעה בבני זוג העובדים יחד).
ההצעה שלי היא: בטלו את מנגנון החישוב המאוחד ותנו לכל אדם לדווח על הכנסותיו ולשלם מס עליהן.
רווחים שאינם מיגיעה אישית יחולקו בין בני הזוג שווה בשווה, אלא אם מדובר ב"נכסים חיצוניים" (נכסים שהתקבלו במתנה/ירושה או שנרכשו לפני הנישואין) ואז ההכנסה מהן תהיה מיוחסת לבן הזוג הזכאי לנכס.
אם בני זוג יחליטו לשקר ולהסיט הכנסות בניהם כדי להתחמק ממס - פעלו נגדם הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי כמו כל עבריין מס אחר. החישוב המאוחד הכפוי מעניש ציבור שלם של אנשים נורמטיביים בגלל חשש מרמאות על ידי אחרים.
אני מאמין שכאשר תקראו את פסק הדין תגיעו גם אתם למסקנה שמרוב התפלפלויות ומילים, שכחנו את העיקר.
במקום להתפלפל עד כדי אבדן המטרה ועד כדי גרימת עוול אמיתי לנכים ולציבור הנישומים, צריך פשוט לעשות את הדבר הנכון ולשנות את החוק.