עפ"י הצעת החוק מוצע לבטל את הפרק השביעי לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959 (להלן – החוק), הקובע את הטבות המס לחברות יצואניות.
♦החוק מעניק הטבות מס נדיבות לחברות יצואניות, ובמיוחד ליצואניות הגלובליות.
70% מהטבות החוק מוענקות לחמשת היצואנים הגדולים: טבע, כי"ל, אינטל, צ'ק פוינט, וישקר.
♦עפ"י דברי ההסבר, מטרת החוק היא עידוד השקעות הון ויוזמה כלכלית, באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות באזורי פיתוח, לשם פיתוח כושר הייצור של משק המדינה, שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים, ויצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני-קיימא. בשנת 2005 נחקק מסלול הטבות המס, שמכוחו חולקו מיליארדי שקלים. עפ"י דברי ההסבר, התמריצים הכלכליים לחברות מכוח מסלול זה לא הוכיחו את כדאיותם הכלכלית ואינם עומדים באופן מספק במטרות שנקבעו בו ,
בהן יצירת מקומות תעסוקה יציבים. המטרה של עידוד השקעות צריכה להיות עידוד יזמות, תעסוקה, חדשנות ופריון, אולם החוק, המעניק הטבת מס ליצואנים, כושל בהשגת המטרות הללו. בהתחשב בכספים העצומים המושקעים בו, הוא אינו רק כושל כי אם מזיק.
♦דוח מבקר המדינה מיום 15.10.2013 תוקף בחריפות את הטבות המס המחולקות מכוח החוק. בין היתר מציין מבקר המדינה כי "מתן הטבות בהיקף בלתי מוגבל, ללא בחינת העלות אל מול התועלת וללא בחינת חלופות אחרות הוא התנהלות לא כלכלית הפוגעת באינטרס הציבורי", וכן ש"אין כלל וודאות לגבי הערך המוסף של ההטבות לפיתוח התעשייה, בייחוד בפריפריה".
מכאן שמסלול הטבות המס לא הוכיח את עצמו. לא זאת בלבד שלא הביא את התועלת המקווה אלא שהביא להגדלת אי-השוויון בחלוקת משאבי המדינה ולתסכול מוצדק בציבור, ועל כן מוצע לבטלו.
♦מוצע שהביטול ייכנס לתוקף ביום 1.1.2014, אולם התחייבויות שניתנו ערב ביטול המסלול, יוסיפו להינתן עד תום התקופה שהיתה קבועה לגביהם ערב הביטול.
