♦ מדובר בערעור מס על שומות שהוציא פקיד השומה כפר-סבא למערער לשנות המס 2000 ו – 2001. עד שנת 1993 התגורר המערער- אזרח ישראל ואזרח ארה"ב, עם אשתו וילדיו בהוד השרון. בשנת 1993 עברו המערער ואשתו להתגורר בבית שרכשו בניוטון שבארה"ב. עד המעבר מילא המערער תפקידים שונים בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת ת"א, ובין היתר שימש כדירקטור ב"רמות" שליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ (להלן: "רמות"). משהגיע לארה"ב הצטרף המערער לחברה אמריקאית שעסקה בפיתוח וייצור תרופות שנרכשה מאוחר יותר על ידי חברת "מילניום" (להלן: "מילניום"). בשנת 2000 מונה המערער לסגן נשיא למחקר ופיתוח בינלאומי במילניום ובסמוך לכך, מכר את הבית בניוטון ולמעט גיחות לאירופה וארה"ב, התגוררו המערער ואשתו בישראל. בדוחות שהגיש המערער למס הכנסה לשנות המס 2000 ו- 2001, לא כלל המערער את הכנסותיו מעבודתו במילניום. פקיד השומה לא קיבל את הצהרותיו של המערער וקבע, כי בשנות המס הרלוונטיות היה המערער תושב ישראל החייב במס על הכנסותיו מעבודתו במילניום.
♦ לטענת המערער, בתקופה הרלוונטית היה תושב ארה"ב. המשיב טען, כי לעניין מקום הפקת ההכנסה, הכנסת המערער הופקה בישראל, וכתושב ישראל יש לחייבו במס מכוח הוראות סעיף 2 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"). עוד טען המשיב, כי אפילו יימצא שהמערער אינו תושב ישראל, יש לחייבו במס מכוח הוראות סעיף 5(2) לפקודה. מנגד טוען המערער, כי לחברת מילניום לא הייתה כל פעילות או נציגות בישראל ועל כן אין לראותו כ"נציג" מילניום בישראל וממילא אין לראות בהכנסתו ממילניום כמופקת בישראל. לעניין משלח היד, טען פקיד השומה שבעבודתו במילניום עסק המערער במשלח יד שבדרך כלל עסק בו בישראל, ועל כן, אפילו יימצא שהכנסת המערער הופקה מחוץ לישראל, יש לחייבו במס מכוח הוראות סעיף 5(1) לפקודה. לעומת זאת טען המערער שבישראל שימש כמרצה באוניברסיטה ופרסם מאמרים מדעיים, ואילו במילניום החזיק בתפקיד ניהולי בכיר גרידא.
בימ"ש מחוזי תל אביב - בפני כב' השופט מגן אלטוביה:
♦ ביהמ"ש קבע שיש לבחון את תושבות המערער בשנות המס הרלוונטיות בהתחשב במכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים ובהתחשב בחזקות הנזכרות בסעיף 1 לפקודה. לעניין חזקת הימים ציין ביהמ"ש שממרשמי משטרת הגבולות, עולה כי בשנת 2000 שהה המערער 205 ימים בישראל ובשנת 2001 שהה 256 ימים. לעניין מקום משכנו הקבוע, ציין ביהמ"ש שבשנת 2000 נכרת בין המערער לילדיו הסכם לפיו הבעלות בבית בהוד השרון תועבר להם ללא תמורה (להלן: "ההסכם"), אם כי במסגרתו הוקנתה למערער ולאשתו זכות שימוש מוחלטת ובלעדית בבית למשך כל ימי חייהם. עוד הוסיף ביהמ"ש שבשהותם בישראל התגוררו המערער ואשתו בבית בהוד השרון ושחשבונות משק הבית שולמו על ידו. כל אלה, ציין ביהמ"ש, תומכים במסקנה שבשנים 2000-2001 היה הבית בהוד השרון בית הקבע של המערער. ביהמ"ש אף התייחס לאינטרסים הכלכליים והחברתיים של המערער בישראל בציינו שבשנים הרלוונטיות התגוררו בניו הבגירים של המערער בישראל ושיש בעובדה זו כדי לתת תוספת משקל לקיום אינטרס משפחתי בישראל. כן הוסיף ביהמ"ש שבשנת 2000 היה למערער ולאשתו חשבון בנק פעיל בישראל, באמצעותו שולמו חשבונות שונים ובוצעו השקעות בניירות ערך. עוד צוין שלא ניתן להתעלם ממעורבותו של המערער וקשריו בחברות ישראליות שונות באותן שנים, גם אם בפועל הוא לא קיבל כל תמורה או טובת הנאה מקשריו. לעניין האינטרסים של המערער בארה"ב, ציין ביהמ"ש שאפילו היו המערער ואשתו מעורים בחיי החברה בארה"ב, הרי שבפועל המערער ואשתו שהו שם בשנים הרלוונטיות למשך תקופות קצרות בלבד. באשר לכוונתו הסובייקטיבית הוסיף ביהמ"ש שמאחר שבשנת 2000 חזר המערער להתגורר בישראל מטעמים הקשורים בעבודתו ובמשפחתו, ודומה שיש בכך כדי ללמד על בחירתו לחזור ולהשתקע בישראל ולנהל בה את חייו.
♦ המערער ציין בעדותו שלמעשה לא היתה בישראל נציגות של ממש למילניום. ביהמ"ש ציין שאפשר שכך היה, אולם בכך אין כדי לשלול קיומה של נציגות בישראל, במיוחד בהתחשב בעובדה שכסגן נשיא מילניום שהה המערער בישראל ברוב ימות השנה. כן ציין ביהמ"ש שהשתתפותו של המערער בשנים הרלבנטיות בכנסים שונים ובפגישות, בקשר עם פעילותה של מילניום, מחזקים את טענת פקיד השומה שהכנסתו של המערער באותן שנים אכן הופקה בישראל. על כן קבע ביהמ"ש שהוא אינו מקבל את טענת המערער לפיה פעילותו בארץ היתה זניחה ובלתי משמעותית.
♦ משלח יד שבדרך כלל עסק בו המערער בישראל- מעבר לצורך בחן ביהמ"ש גם את טענות הצדדים ביחס להוראת סעיף 5(1) לפקודה, לאור ההלכה שנקבעה בביהמ"ש העליון בע"א 2308/08, בעניין גבריאלה שלו, לפיה יש ליתן למונח "משלח יד" שבהוראת סעיף 5(1) לפקודה הנזכרת, פרשנות רחבה הכוללת תחתיו מספר עיסוקים. ביהמ"ש הדגיש שלאור הממצאים שהוכחו בפניו, בתפקידו כ"סגן נשיא למחקר ופיתוח בינלאומי" המערער כלל לא עסק בניהול, אלא שימש כבוחן פיתוחים וניסויים מדעיים שהוצגו בפניו בתחום התרופות. לשיטתו, עבודה זו הייתה מקצועית בעיקרה והמערער נדרש בעיקר למומחיותו כמדען וחוקר אשר נרכשה במשך שנים של לימוד ומחקר בישראל, ופחות לכישוריו העסקיים. זאת ועוד הוסיף ביהמ"ש, שאין להתעלם מכישורי הניהול, הארגון והתכנון שרכש המערער בעת ששימש ראש חוג באוניברסיטת תל אביב וכדירקטור ב"רמות". אשר על כן, דחה ביהמ"ש את הערעור וקבע שיש לראות בהכנסתו של המערער ממילניום בשנים הרלוונטיות, כהכנסה החייבת במס בישראל.
תוצאה:
♦ ביהמ"ש דחה את הערעור בקבעו שבשנים הרלוונטיות היה המערער תושב ישראל והכנסתו הופקה בישראל.
ניתן ביום: 28.10.13
ב"כ המערער: עו"ד עופר רחמני
ב"כ המשיבים:עו"ד אורית ויינשטיין, פרק' ת"א(אזרחי)
