עפ"י הצעת החוק מוצע לקבוע, כי בחישוב שיעור התשלום המזונות שישולם לזכאי, לא תובא בחשבון הכנסתו של הזוכה ובלבד שסכום זה אינו עולה על גובה שכר המינימום, הקבוע בחוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987.
♦בדברי ההסבר מוסברת הבעיה כדלקמן: חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, נועד לסייע לאוכלוסייה המורכבת רובה ככולה מנשים וילדים כאשר פסק דין שניתן לזכותם לתשלום מזונות אינו משולם על ידי הבעל או האבא החייב בתשלום. במצב זה המוסד לביטוח לאומי, על פי החוק, משלם קצבת מזונות חודשית תוך כדי שהוא פועל לגבות את הסכום שנקבע בפסק הדין מהחייב.
תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ג–1972, שהותקנה מכוחו של החוק האמור, קובעת כי זכותו של ההורה הזכאי לתשלום לפי החוק תלויה במבחן הכנסה מחמיר, שנסמך על חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980. מבחן זה, קובע יחס הפוך בין גובה הכנסתה של אישה לבין הסכום לו היא זכאית מתוקף חוק זה, עד לביטול מוחלט של התשלום.
תקנה זו פוגעת בזכותו של הזכאי למזונות שנקבעה בפסק דין ובזכותם של קטינים למזונות, רק בגלל שלאם יש מקור הכנסה נוסף. ההסדר הקיים מתייחס לדמי המזונות כגמלה ככל הגמלאות שמקבל הזכאי מהמדינה, ולא כזכות מוקנית לקטין.
בנוסף, קיומו של מבחן ההכנסה כאמור מהווה חסם בפני השתלבותן של נשים בשוק העבודה בשל החשש מפני אובדן המזונות, כאשר ההורה היחיד מעדיף להישאר בבית ולא לצאת לעבוד עקב יכולת השתכרות נמוכה והוצאות על הטיפול בילדים.
♦המצב האמור, בו הורים אלו אינם יוצאים לעבוד, מחריף את מצבם הכלכלי וישנם מקרים בהם על מנת להימנע מעוני נאלצות אימהות חד-הוריות לעבוד "בשחור" וכך לקבל גם את דמי המזונות.
על כן, מוצע לקבוע כי בחישוב שיעור התשלום שישולם לזכאי, לא תובא בחשבון הכנסתו של הזוכה ובלבד שסכום זה אינו עולה על גובה שכר המינימום, הקבוע בחוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987.
הצעת חוק זו תשפר את מצבן של נשים המרוויחות משכורות נמוכות במיוחד ובכל מקרה לא תפגע במצבן של שאר הנשים אשר משכורותיהן גבוהות יותר.
♦הצעת החוק נכתבה בסיוע עמותת "ידיד".
