♦ אין ספק שהכוכב העולה בשנת 2013 בתחום המט"ח הוא ה"מטבע הווירטואלי" הידוע בשם - ביטקוין (Bitcoin) וזאת לצד הכוכב הנופל מזה מספר רב של שנים והוא הדולר. (ר' קישורית לכתבה מעיתון כלכליסט המסבירה מהו ביטקוין).
♦ שנת 2013 הייתה עבור "מטבע" זה שנת צמיחה מטאורית, שהביאה למשקיעים במטבע תשואות של לא פחות מאלפי אחוזים (!). התקשורת הציפה לא מעט קוריוזים על משקיעים שהניבו על השקעות בסך דולרים בודדים תשואות שהגיעו אפילו למיליוני דולרים.
♦ לאחר התשואות הנאות ואחרי ש"סופרים את הכסף במדרגות", נשאלת השאלה - מה נותר "בכיס" ?
נכון להיום, רשות המסים בישראל וככל הידוע גם ביתר מדינות העולם, טרם התייחסו "רשמית" לעניין המס בגין רווחי המטבע, אם בכלל יש מקום לחיוב במס. זאת על אף שפורסמו מעת לעת אמירות של בכירים ברשות המסים לפיהן שסוגיית מיסוי הביטקוין נבחנת על ידי הרשות.
על כן, נבחן סוגיה זו עפ"י מיטב ידיעותינו ומומחיותנו בתחום (*):
מישור ההכנסות הפירותיות - הפרשי שער
♦ ראשית נציין, כי עפ"י פקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), הכנסות מהפרשי שער חייבים במס כמו כל הכנסה אחרת וזאת מכוח סעיף 2(4) לפקודה. יחד עם זאת בתנאים מסוימים, שבמקרה זה ניתן בנסיבות מסויימות לעמוד בגדרן, ניתן לקבל פטור בגין הכנסות מהפרשי שער מכוח סעיף 9(13) לפקודה. זאת, בין היתר, בתנאי שההשקעה נעשתה לא ב"מסגרת עסקית" ולא באמצעות חברה.
השאלה העולה בעניין זה - מה דינו של הביטקוין, האם הוא "מטבע" כמו כל יתר המטבעות "הרגילים" בעולם, או שמא הוא אינו מטבע כלל, שאז שינויים בשעריו לא יחשבו "הפרשי שער" לעניין החיוב במס.
♦ בעניין ההכרה במטבע כבר החלו לבצבץ ניצנים בינלאומיים להכרה בו, כאשר גרמניה היתה המדינה הראשונה להודיע שהיא מכירה במטבע הווירטואלי ואחריה הודיעה נורווגיה (לצרכי מס). לעומת זאת, הבנק המרכזי בסין הודיע, כי הוא אוסר על מוסדות פיננסיים לסחור בביטקוין (דבר שאגב גרם לנפילה של כ- 30% מערכו ביום אחד).
♦ מדינת ישראל עדיין מגששת באפלה ולראיה הפרסומים לפיהם שר האוצר לפיד הביע פליאתו והתעניינותו במטבע תוך שהוא נמנע מלהכריז דבר מה בעניין. בכל מקרה, בניגוד להחלטת משרד האוצר ובנק ישראל על הכרזת מטבע כ- "מטבע רישמי", ההכרה במטבע לעניין הפקודה (לפחות כרגע) היא לא עניין שבפוליטיקה, אלא מדובר בהגדרה משפטית גרידא.
בפקודה אין הגדרה ספציפית למטבע ולכן יש לפרש את המונח מטבע לעניין הפקודה מתוך הדין הכללי. על פניו נראה, כי הדין הכללי לא קובע מסמרות לפיהן מטבע חייב להיות תחת פיקוחה של מדינה ולכן לטעמנו בהחלט ניתן לטעון, כי המטבע הווירטואלי עונה להגדרת מטבע לעניין הפקודה. אם אכן כך הם הדברים, הרי שהפרשי שער בגין המטבע הווירטואלי יחויבו במס מצד אחד, אך מצד שני בתנאים מסוימים יפוטרו הם מהחיוב במס מכוח הפטור לפי סעיף 9(13) לפקודה וזאת בדיוק כפי שקורה לגבי הפרשי שער בגין השקעה בדולרים למשל.
♦ אם בכל זאת יימצא, כי המטבע הווירטואלי אינו עונה להגדרת מטבע לעניין הפקודה, הרי שבמקרה כזה לא יחול חיוב במס בגין הפרשי שער ומתוך כך גם לא הפטור האמור. במצב דברים זה ייבחן החיוב במס במישור ההוני.
מישור ההכנסות ההוני – רווח הון
♦ לעניין רווח הון, מימוש המטבע, שלא נחשב לצורך העניין "מטבע", יכול להיחשב כמכירה של "זכות ראויה" המוגדרת "כנכס" עפ"י סעיף 88 לפקודה, כך שמכירתה תחשב הכנסה הונית עפ"י הפקודה. יחד עם זאת, הפקודה מאפשרת להכיר בעלות רכישת הנכס (המטבע במקרה זה) בערכים ריאליים כלומר בהצמדה למדד או להפרשי שער, לגבי נכס הנקוב בשער חליפין כלשהו. לפיכך, אם עלות רכישת המטבע תוצמד לשערו מיום רכישתו ועד מכירתו, הרי שלא ייוצר רווח כלל, שכן הרווח במקרה זה הוא בדיוק בגובה הפרשי השער.
♦ המחלוקת הצפויה בעניין זה היא: האם ניתן להצמיד נכס זה לשער החליפין של עצמו. עפ"י הפקודה, ניתן להצמיד נכס לשער חליפין רק אם הנכס עונה להגדרת "נייר ערך". במקרה זה, לא ברור אם ואיך ניתן לכלול את המטבע הווירטואלי תחת הגדרת נייר ערך, כהגדרתו בפקודה, המפנה להגדרה בחוק ניירות ערך. לכן נראה, כי עפ"י הפקודה כל שיתאפשר הוא להצמיד את ערך המטבע למדד המחירים לצרכן מיום רכישתו ועד מכירתו. ברור כי ההצמדה למדד איננה מתקרבת לערכים הגבוהים של הצמדה לשער החליפין של המטבע הווירטואלי. מכך יוצא, שאם האפשרות ההונית תהא רלוונטית בסופו של דבר, הרי שצפוי חיוב במס בגין עליית הערך האמורה.
♦ לסיכום:
נראה, כי עוד רבות ייכתב בעניין המחלוקות לעיל ואף צפוי, כי הן תתרחבנה ככל שרבים ידווחו על הפרשי שער פטורים, הפסדים מירידת ערך, סוגיית גניבת ביטקוין וכיוב'.
המלצתנו היא לפנות מבעוד מועד ליועצים המתמחים בתחום על מנת לקבל חוות דעת משפטית מנומקת, שלכל הפחות תעניק הגנה מהסתבכות פלילית.
_____________________________________________________________________________________
* למען גילוי נאות נציין, כי משרדנו מייצג מספר שחקני מפתח ואירגונים מובילים בתחום בהליכים מול הרשויות השונות, לרבות מול בנק ישראל ורשם נותני שירותי מטבע.
בנוסף, לצורך קבלת מידע נוסף בענין ביטקוין, הננו מפנים אתכם גם לכתבות הבאות (קישורים):
- ביטקוין כחול לבן: המטבע הווירטואלי צובר משתמשים בישראל (כלכליסט)
- מה מעמדו המשפטי של הביטקוין בישראל ? (news1 למנויים)
- גופי הממשלה יחליטו: האם הביטקוין הוא מטבע ( news1- למנויים)