♦ בהתאם להודעה, לאחרונה מתגבר בעולם השיח הציבורי בנושא 'מטבעות וירטואליים' מבוזרים (דוגמת ביטקוין). המדובר בקבצי מחשב המשמשים גם כאמצעי תשלום וירטואליים אשר מונפקים על ידי מערכת מחשבים מבוזרת שאינה נמצאת בשליטת גורם מרכזי. בהודעה מודגש, כי הם אינם "הילך חוקי" של אף מדינה, וכי אין בשמם כדי להעיד על מעמדם החוקי כ"מטבע".
♦ הרשויות סיכמו להמשיך ולבחון היבטים שונים הקשורים לשימוש ולמסחר במטבעות וירטואליים, לרבות השלכות מקרו אפשריות, בהקשרים של מעמדם החוקי, אסדרתם, סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, מיסוי והגנת הצרכן. עם זאת, ובטרם סיום הבחינה הכוללת, הוחלט על ידי הגופים המפורטים לעיל להפנות את תשומת לב הציבור לסיכונים אפשריים הכרוכים במטבעות וירטואליים כדוגמת הביטקוין. להלן עיקרי "האזהרות" (מפורטים בהרחבה בהודעה):
♦ 'מטבע וירטואלי' שאינו מהווה הילך חוקי - המטבעות הווירטואליים אינם מונפקים על ידי בנק מרכזי ואינם זוכים לגיבוי של בנק מרכזי הערב לערכם הנקוב של המטבעות המונפקים על ידו ופועל לשימור האמון בהם.
♦ ניהול סיכונים על ידי מוסדות פיננסיים - מאחר ושימוש במטבעות וירטואליים מאפשר העברתם באופן אנונימי, על המוסדות הפיננסיים להתחשב בכך במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים שלהם, לרבות לעניין הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון.
♦ מרמה והונאה - המאפיינים הייחודיים של המטבעות הווירטואליים עלולים להוות קרקע פורה לפעולות מרמה, כדוגמת "
הונאת פונזי" – הונאת ממון שבה מובטח למשקיעים החזר השקעה גבוה במיוחד בפרק זמן קצר, אך למעשה כספי החזר ההשקעה המוצגים כפירותיה, משולמים מכספם של המשקיעים העתידיים, דהיינו באמצעות החזר חלקי של הקרן.
♦ תנודתיות גבוהה - הערך של המטבעות נתון לתנודתיות גבוהה במיוחד (ראה
באתר MT.GOX).
♦ ניצול לצרכים פליליים לרבות להלבנת הון ומימון טרור- מאחר ועסקות במטבעות הוירטואליים הן גלויות ומתבצעות ישירות בין שני צדדים, הצדדים לעסקה נשארים אנונימיים, דבר שלרוב מקשה על התחקות אחריהם. אנונימיות זו עלולה להיות מנוצלת לצרכים פליליים.
♦ גניבה/אובדן - מטבעות וירטואליים נשמרים בדרך כלל על גבי מחשב או טלפון חכם; בהקשר זה דווחו מקרים של פריצה למחשבים וגניבת ביטקוין בסכומים גדולים. בנוסף, מקרה של אובדן או שכחת סיסמת הגישה עלולים להוביל לאובדן מוחלט.
♦ הפסד הכסף בפלטפורמות המסחר - הן זירות המסחר והן שירותי החליפין בדרך כלל אינם פועלים תחת רישיון ייעודי ופיקוח רלוונטי. במספר מקרים גורמים אלו הפסיקו את פעילותם והמטבעות שהוחזקו בהם ירדו לטמיון.
♦היעדר פיקוח על המסחר - המסחר במטבעות וירטואליים אינו מפוקח בידי רשות כלשהי מרשויות המדינה. כולל סוחרים ישראלים בביטקוין ודומיו הרשומים כנותני שירותי מטבע במשרד האוצר, שאינם רשומים שם בהקשר של המסחר בביטקוין.
לאור האמור, מזהירות הרשויות, הציבור המתכוון להשתמש בביטקוין ודומיו נדרש להיות מודע לסיכונים הייחודיים הגלומים בשימוש בהם, ולגלות ערנות וזהירות מוגברת.
עו"ד אורי גולדמן, שותף במשרד גולדמן ושות' המתמחה במיסוי ובעבירות הלבנות הון:
היתה בציבור הסוחרים ושחקני הביטקוין ציפיה שהרשויות 'ייצרו' מנגנון רגולטורי פשוט יחסית על הביטקוין שיכול היה להשוותו לרגולציה בדומה לזו החלה על 'הילך חוקי', כמו שעשו למשל במדינות כגון ארה"ב, גרמניה וכו', למרות שלכאורה גם במדינות אלה פרסמו אזהרה.
לעומת זאת, בחרו הרשויות ובנק ישראל 'להזהיר' את הציבור מעיסוק בביטקוין ובשאר המטבעות הוירטואליים מבלי לתת פתרון ממשי, כפי שנדרש מרשויות מנהליות.
כל מי שעוסק או משקיע בביטקוין, ששערו נקבע על ידי תנודות של היצע וביקוש, ער לכל הסיכונים והאזהרות הללו, ועובדה שהדבר לא מפריע למטבע הביטקוין להתפתח ולהתרחב בארץ ובעולם.
מבחינת ההודעה החריגה של הרשויות, אפשר ללמוד דווקא את ההיפך ממה שהרשויות ניסו להשיג: הרשויות בחרו 'להזהיר' ולא 'לאסור' על מסחר במטבעות וירטואליים, ומשכך מי שמוכן לקחת את הסיכונים המסחריים של המטבע אינו עושה עבירה. המשמעות היא שניתן להמשיך ולעסוק בביטקוין, תוך נטילת הסיכונים המסחריים של תנודות המטבע.
ראה כתבה בעיתון דה-מרקר (עם עמדתו של עו"ד גולדמן): http://www.themarker.com/markets/1.2248490
ראה כתבה בעיתון כלכליסט (עם עמדתו של עו"ד גולדמן): http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3624695,00.html
ראה כתבה באתר ספונסר (עם עמדתו של עו"ד גולדמן): http://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=41340
ראה מאמרנו בענין מיסוי ביטקוין (והקישוריות המובאות שם): http://www.masfax.co.il/node/4095
