חברה שקיבלה אישור ממרכז השקעות על סמך תכנית שהגישה להעתיק את המפעל ולהרחיבו, לא עמדה בתנאי האישור.
למרות זאת, החליטה מנהלת מרכז ההשקעות להעניק את ההטבות למפעל.
נקבע בפסק הדין שההחלטה האם להעניק את ההטבות או לא, הינה באחריות מנהלת ההשקעות בלבד, ולמס הכנסה אין שיקול דעת בעניין.
בפסק הדין מתייחס בית המשפט לאמור בדוחות הכספיים, והחשיבות שיש לניסוח הסעיפים בדוחות הכספיים.
החברה רשמה שהיו לה הוצאות מחקר ופיתוח. המפקח שלומי אסתורגו שערך את הביקורת קבע שהוצאות המו"פ לא יותרו בניכוי בבת אחת, אלא בשלוש שנים כפי שכתוב בפקודה.
החברה טענה בבית המשפט שמדובר בהוצאות של בקרת איכות, ולא בהוצאות מו"פ, ולכן - הן מותרות בניכוי מיד.
בית המשפט קובע כי:
"העובדה שהמערערת ורואי החשבון שלה בחרו לסווג את ההוצאה תחת מחקר ופיתוח, די בה כדי לשלול את הצורך להתערב בשיקול דעתו של המשיב שעה שראה בהוצאות אלו מו"פ"
אנחנו נוכחים בחשיבות העצומה שיש לעבודת רואה החשבון בקשר לענייני המס. סיווג כזה או אחר יכול להשפיע רבות על חבות המס של הלקוח, ולכן עלינו בתור רואי חשבון לתת את הדעת לניסוחי הדוחות הכספיים.
אז מעתה, אם זה הולך כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז, אבל רואה החשבון החליט לקרוא לזה תרנגולת - זה יהיה תרנגולת.