♦ לאחרונה התגברו הפרסומים לפיהם רשויות המס והרשות לאיסור הלבנת הון בישראל ובעולם, בראשם ארה"ב ומדינות אירופה, משקיעות מאמצים רבים בכדי לקבל את פרטי חשבונות הבנק של אזרחיהן ובכדי לבחון האם הכספים מוחזקים ומדווחים כדין לרשויות של אותה מדינה.
♦ בנוסף לכך, ביום 29.1.14 פורסמה ברשומות הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 200), התשע"ד- 2014 (להלן: "הצעת החוק"). עפ"י הצעת החוק, יתווסף לפקודת מס הכנסה "פרק רביעי: חילופי מידע לפי הסכם בין-לאומי". אם וכאשר תאושר הצעת חוק חילופי מידע, יתאפשרו חילופי מידע פיננסי בין מדינות גם מבלי שנחתמת עמן אמנה למניעת כפל מס (דבר שבד"כ הקשה עד כה את החתימה על הסכמים כאלה).
משמעות הדבר (אם וכאשר התיקון יעבור) - הרחבה משמעותית של נגישות רשות המס בישראל למידע בנוגע לנכסי ישראלים מחוץ לגבולות המדינה.
♦ יודגש, במדינת ישראל בדומה למרבית מדינות העולם, אין איסור על אדם/גוף להחזיק חשבון בנק בשוויץ ו/או במדינות המשמשות כמקלט מס (OFFSHORE) או להחזיק חשבונות נאמנות (TRUSTS) ברחבי העולם. אלא מה? בשל "אופיים" של אותם חשבונות ומתוך ניסיון החיים, הרשויות נוטות להאמין, כי בדיקת החשבונות האמורים תביא לגילוי כספים "שחמקו" מרשת המס של אותן מדינות. ר' לדוגמא את ההדים שעוררו הפרסומים בדבר גילוי חשבון הבנק של ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, במקלט מס באי ג'רזי, או של נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' סטנלי פישר באיי קיימן.
♦ הסיכוי והסיכון הפוטנציאלי הטמון בכך שמישהו יצליח לשים ידו על המידע – קיים, ולעולם לא ברור היכן ומתי ייעצר כדור השלג של דליפת המידע. מעבר לניסיון הרשויות בגילוי המידע, "יתכנו" גם
מקרים בהם יזלוג מידע על חשבונות זרים, כמו הפצת מידע ע"י עובדים שסורחים וגונבים פרטי חשבונות בבנק לצורך מכירתם או לצורך פרסומם תחת שיקולים כספיים ו/או שיקולים אידיאולוגים בדבר "זכות הציבור לדעת".
אמנם תמיד הייתה קיימת לאותם בעלי חשבונות, התחושה שלרשות המיסים אין את האמצעים והמשאבים להגיע לכל הבנקים ולכל החשבונות, אך גם האפשרות "לישון בשקט" הינה בבחינה שיקול שאדם צריך לקחת בחשבון.
♦
לפיכך, בכפוף לשיקולים שונים ולייעוץ משפטי מתאים, עדיף בנסיבות מסוימות, למחזיקי חשבונות בנק זרים ו/או חברות זרות להקדים ולפנות לרשות המיסים בבקשת "גילוי מרצון" ובכך להסדיר את הנושא מבלי להמתין שיום אחד הרשות תגיע אליהם. במקרה האחרון המחיר עלול להיות גבוה מאד, הן מבחינה אזרחית והן מבחינה פלילית.
♦ הליך גילוי מרצון, הינו הליך בו אדם/ חברה / גוף פונים לרשות המיסים ומצהירים על כספים, חשבונות זרים ונכסים לא מדווחים בארץ/ בחו"ל ומגלים עבירות מס מהותיות כגון: התחמקות ממס, העלמת הכנסות וניהול ספרים כוזבים, שנעברו על ידם ובכך נמנעים מהליכי חקירה ומהחשש מפני העמדה לדין פלילי.
הליך גילוי מרצון, הינו הליך סודי שאינו זוכה לפרסום פומבי כלשהו (בניגוד להליך כופר).
כחלק מההליך יש להסדיר את חובת תשלום המס האזרחי הנובע ממנו. התנאים
בגילוי מרצון הינם תנאים מוגדרים וקבועים ע"י רשות המסים (כרגע באמצעות נוהל גילוי מרצון "המקורי" משנת 2005) ומדי פעם רשות המסים מרעננת אותם או יוצאת ב"מבצעים" שונים
לזמן מוגבל, כגון
הליך גילוי אנונימי בשנת 2012.
♦ הפונה לרשות המיסים בבקשה לגילוי מרצון צריך לפנות בפנייה כנה, אמיתית ומלאה שלא בעקבות חקירה ו/או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המסים ו/או מי מרשויות המדינה כגון: בית המשפט, משטרת ישראל, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות ניירות ערך והרשות להגבלים עסקיים. התנאי כאמור, כי לרשות המיסים ו/או למי מרשויות המדינה אין מידע קודם הקשור לגילוי מרצון. רשות המיסים רואה במידע שפורסם בתקשורת ובהליך משפטי כמידע שבידיעתה.
♦ מה ניתן לעשות במקרה בו רשות המיסים מסרבת ולא מאפשרת את הבקשה במסגרת נוהל גילוי מרצון?
במקרה כזה רשות המיסים תהא מנועה מלעשות שימוש במידע שהוגש במסגרת הבקשה לגילוי מרצון בהליך פלילי, למעט במקרים בהם רשות המיסים תטען כי היה לה מידע קודם, כך לדוגמא בשל חקירה שהחלה. רשות המיסים כן תהא רשאית להשתמש במידע שהועבר אליה במסגרת הגילוי בהליך אזרחי !
♦ עתה, לצד תיקון 200 לפקודת מס הכנסה, תצא רשות המסים בנוהל גילוי מרצון שאמור להיות מובנה ו"אטרקטיבי" יותר מהנוהל הקיים ויכלול גמישות בהורדת ריבית והבטחה על שמירת סודיות.
חשוב !!! הליך גילוי מרצון - חיסיון עורך דין
♦ בניגוד לרואי חשבון, יועצי מס ויועצים כלכליים, לעורכי דין יתרון עצום ככל שהדברים נוגעים למידע שמועבר על ידי הנישום למייצג במסגרת הליך גילוי מרצון - החיסיון!
במקרה שההליך יסתבך או לא יאושר (קרה בעבר!), רק בעלי חיסיון ימצאו את המידע שלהם מוגן וחסוי, שכן
חיסיון שיש לעורכי הדין הינו חיסיון מוחלט.
תחולתו מוגדרת בדין ומתפרשת על ידיעות, אמרות, מסמכים וכיו"ב שהוחלפו בין עו"ד לבין הלקוח במסגרת טיפול משפטי, ורק הלקוח הוא זה שיכול לוותר על החיסיון.
לפיכך, מומלץ לפנות לרשות המיסים בנוהל גילוי מרצון באמצעות
עורך דין, ובשל הממשק הפלילי-אזרחי הישיר במקרים אלה, מטבע הדברים עדיף להסתייע בעורך דין מיסים - המתמחה בדיני המס.
עורך הדין נדרש לתת תשומת לב לממשק שבין
חוקי המס (פן אזרחי ופן פלילי) לבין
חוק איסור הלבנת הון, שהינו חוק שאין להקל בו ראש, שכן לעיתים רבות
אנשים (כן, גם עורכי דין הם אנשים) נוטים להתבלבל בין עבירות מס לעבירות הלבנת הון
