הזכות למדרגות מס רכישה של דירה יחידה לא תינתן לאשה שיש לבעלה דירה אפילו אם לא נחתם בניהם הסכם ממון ונישאו לאחר חוק יחסי ממון ו"ע 4199-09-09 נביל ואח'/
מס רכישה משולם על ידי כל מי שרוכש זכות במקרקעין, ובכלל זה דירות מגורים.
רשות המיסים קבעה כי אם מדובר בדירה יחידה של הרוכש, הוא ישלם מס רכישה הדרגתי נמוך מאשר בדירה שניה שאז מס הרכישה עולה באופן משמעותי.
בועדת הערר מדובר על בני זוג שרוכשים דירה. לבעל יש דירה עוד מהזמן שהיה רווק ומאושר, ולכן מבחינתו מדובר בדירה שניה. אבל מבחינת האשה, אם אין לה זכות בדירה של הבעל, הרי שמדובר בדירה יחידה והיא זכאית לקבל מס רכישה מופחת על החלק שלה בדירה החדשה.
מס שבח טוען שיש לה זכויות בדירה הישנה (של הבעל), לכן אין מדובר אצלה ברכישת דירה יחידה, ולכן לא מגיע לה מדרגות מס רכישה נמוכות.
אז הכל עומד על
השאלה האם יש לאשה זכויות בדירה של הבעל (שרשומה על שם הבעל והוא רכש אותה עוד לפני נישואיו) או שאין לה זכויות בה...
חוק יחסי ממון קובע שאם חתמו בני הזוג על הסכם ממון, והוא קיבל חותמת של בית המשפט, יש לנהוג ברכושם כפי שכתוב בהסכם שנחתם.
אם לא חתמו על הסכם, קובעים סעיפים 4 ו 5 לחוק:
אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני.
(א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
(2) ....
במקרה שלנו בועדת הערר, בני הזוג התחתנו אחרי שחוקק חוק יחסי ממון, ואין בניהם הסכם. לכן, לפי החוק, לא זכאית האשה לרכוש הבעל מלפני נישואיו.
עובדה זו לא מטרידה את ועדת הערר, שמסתמכת על פסיקה מלפני חקיקת חוק הממון, מחליטה כי לאשה יש זכויות בדירה של הבעל, ומגיעה למסקנה שלא מגיע לה מדרגות מס רכישה של דירה יחידה.
יהיה מי שיאמר כי בקביעה זו, ועדת הערר נוגסת בסמכויות בית המשפט לענייני משפחה.
ומה אם עוד מספר שנים יתגרשו בני הזוג או שהבעל ימות חלילה, ובית המשפט לענייני משפחה יקבע כי לאשה אין זכויות בדירה, האם יתקן מנהל מס שבח את השומה רטרואקטיבית?
בכל מקרה, לדעתי זהו תיק שראוי אם יגיע לעליון בערעור, לאור חקיקת חוק יחסי ממון.
