♦ בשנת 2004 עדכנה רשות המסים בישראל את "מגילת זכויות הנישום" (שפורסמה ונחתמה ב-12 בספטמבר 1991, ע"י שר האוצר, ועדת המשנה של ועדת הכספים וגופים כלכליים במשק).
♦ בין היתר נקבע, באותה מגילה, כי דווחי הנישומים זכאים ליחס של אמון, מצד רשות המסים, כל עוד אין בידיה מידע, נימוק סביר או ראיה המצדיקים הטלת ספק בנכונותם.
♦ ברשימה זו נפרט שלושה תרחישי אמת (שלכולם היינו עדים לאחרונה), המעידים על כך שדיבורים בלבד אינם מביאים גאולה לעולם.
1. איתמר ורצף המעבידים
♦ איתמר הוא שכיר, שהוצאה לו בעבר פוליסת ביטוח מנהלים בחברת ביטוח ידועה. כמסגרת הפוליסה, מופקדים הסכומים הנדרשים (חלק המעביד וחלק העובד) בכל חודש. עתה מבקש איתמר (בהסכמת המעביד הנוכחי החדש) להחליף את מקום עבודתו, כאשר איתמר והמעביד החדש ימשיכו להפקיד את הסכומים הנדרשים באותה פוליסה עצמה, מבלי שאיתמר ימשוך סכומים כלשהם מהפוליסה.
♦ מהלך שכזה (הידוע בשם "רצף מעבידים") הינו לגיטימי ומוכר, ואף מוסדר באופן ברור בפקודת מס הכנסה ובטפסים הרלוונטיים של רשות המסים בישראל (טופס 161 וטופס 161א').
♦ לתדהמתו של איתמר, אין חברת הביטוח מסתפקת בכך, ושולחת אותו לפקיד השומה (שלא לצורך) כדי "להביא פטור מניכוי מס במקור".
2. נויה היורשת
♦ נויה הינה היורשת של יעקב, שהיה שכיר וחבר בקופת גמל ידועה (קרן פנסיה לשכירים ולעצמאים). בקופת הגמל נצברו סכומים, הכוללים את מרכיב הפיצויים ואת מרכיב התגמולים, של המנוח. נויה המציאה לקופת הגמל את כל האשורים הנחוצים (תעודת פטירה של המנוח, צו ירושה, צילום ברור של תעודת זהות ושל אישור חשבון הבנק שלה, אשור מהמעביד של המנוח וטופס 161) ואף טרחה לקבל אישור מפקיד השומה, לפיו לא ינוכה מס ממרכיב הפיצויים שנצבר לטובת המנוח בקופת הגמל.
להפתעתה של נויה, נתבקשה לחתום על "טופס משיכת כספים לשאירים", ובו עליה לאשר, כי ידוע לה שעל הקופה לנכות מס מהחזר כספי התגמולים "שהופקדו החל ממשכורת ינואר 2000" על פי חוק ההסדרים במשק.
♦ לטובת הקוראים נבהיר, באופן חד משמעי, שלא חלה כל חובת ניכוי מס (או תשלום מס) מכספי התגמולים שמשלמת קופת גמל לזכאים (או ליורשים), לאחר פטירתו של אדם!
3. יהושע והפסד ההון
♦ בשנת 2009 דיווח יהושע לפקיד השומה, כדין, על הכנסתו ועל הפסד הון להעברה. הפסד ההון נקלט ותוקצר כהלכה בהודעת השומה לשנת המס 2009, שהוציא פקיד השומה ליהושע.
במהלך שנת 2010 מימש יהושע זכות במקרקעין, שנרכשה לפי שנים רבות, וביקש לקזז (כדין) את הפסד ההון המועבר, מהשבח הריאלי שהפיק.
♦ מנהל מס שבח הסביר ליהושע, שאין לו סמכות להתיר את הקיזוז (למרות שהסכום נכלל בהודעת השומה לשנת המס 2009 שהוצאה כאמור ליהושע ע"י פקיד השומה), ולכן על יהושע להמציא לו אישור מפקיד השומה, בדבר קיזוז הפסדים.
♦ כשפנה יהושע לפקיד השומה, נענה, כי הוא אכן זכאי לקבל את האישור, אך לשם כך עליו למלא טופס 1271/א.
♦ עתה הסתבר ליהושע שטופס 1271/א איננו קיים במאגר הטפסים של מס הכנסה, ואף לא במאגר הטפסים של מס שבח.
בשלב זה הובא לידיעתו של יהושע, בחסדי שמיים, כי קיימים צילומים של טפסי 1271/א, בידיהם של מספר יודעי ח"ן, והכל בא על מקומו בשלום.
♦ תכליתה של רשימה זו אינה לשעשע, או להלך אימים, אלא להתריע על הקשיים שהולכים ונערמים בדרכו של הנישום, שכופים עליו הר כגיגית.