♦ ביום 7.8.14 פורסם
תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון ! (להלן: "
התיקון"). התיקון מחיל חובות "זיהוי" על עורכי דין ורואי חשבון, המוגדרים בתיקון כ"נותני שירות עסקי".
יצויין שמדובר ברעידת אדמה של ממש, שכן עד כה לא היו מוטלות כלל חובות על עורכי דין ורואי חשבון, לבטח לא כאלו שיש להן משמעויות כה קשות וחודרניות !
♦התיקון קובע חובות זיהוי ושמירת מסמכים על עורכי דין ורואי חשבון המבצעים עבור לקוח את אחת הפעולות הבאות, אותן רואה הרשות לאיסור הלבנת הון כפעולות פיננסיות והן חוסות תחת הגדרת "שירות עסקי":
1.קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נדל"ן
2. קנייה או מכירה של עסק
3. ניהול נכסיו, כספיו וחשבונותיו של הלקוח: הכולל ניהול כספים, ניירות ערך, נדל"ן, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי, או מוסד כספי אחר.
4. קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד
5. הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות
♦מהן החובות שיוטלו על עו"ד ורו"ח:
♦חובות זיהוי"היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד". – התיקון קובע, כי נותן שירות עסקי לא ייתן שירות עסקי אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי של הלקוח ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין. במקרה שבו הלקוח הוא תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, חובת הזיהוי תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד. יצויין, כי הגדרת "שליטה" הינה הגדרה רחבה מחוק ניירות ערך לרבות
♦חובות ניהול רישומים ושמירה עליהםNYC כפי שעושים הבנקים).- אלו הם חובות "שייקבעו בצו". הצו שעתיד להיום מפורסם בקרוב יגדיר את החובות וביצוען, לרבות מה הם פרטי הזיהוי הנדרשים (מעין "הכר את הלקוח" -
כאן יצויין, כי אחת הנקודות הבעייתיות של הצו, היא הינה שהצו אמור להגדיר גם: "כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה" (הלוא הוא חוק איסור הלבנת הון!). דרך הצו מנסות הרשויות להרחיב ככל שהן יכולות את חובת "הכר את הלקוח" ואילו לשכות עו"ד ורו"ח – מנסות לצמצם אותן ככל האפשר.
מתי לא יחולו חובות הדיווח? אם אין מדובר בפעולה אחת מהפעולות המתוארות לעיל, וכן על פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי או על פעולות בפיקוח בית משפט.
♦כמו כן, לצורך "הרגעת" עורכי הדין קובע התיקון, כי אין בהוראות חוק זה או בהוראות צו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות (חיסיון עו"ד-לקוח).
התיקון אף קובע שיוקם גוף במשרד המשפטים שיהיה אחראי על אכיפת החובות כאמור.
♦ענישה על מפר החובות - הלשכות מנסות להשאיר את הדברים במסגרת עבירה על כלל אתי, אך ישנה גם אפשרות להטלת קנס / עיצום כספי על המפר.
♦תחולה – התיקון לחוק ייכנס לתוקף עם כניסתו לתוקף של צו בענין, אך בשנה הראשונה לא יוטל עיצום כספי בגין הפרת החובה.
