♦ השאלה הנשאלת בערר זה הינה: האם רכישת מקרקעין מלפני תחולת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין" או "החוק"), חייבת במס רכישה לפי ס' 9 לחוק גם במקום שאיננה מוגשת לרישום אצל רשם המקרקעין.
♦קודם לחקיקת חוק מיסוי מקרקעין הדינים החלים קבעו שברישום מקרקעין אצל הרשם משלם הקונה/הרושם אגרה לפי שווי המקרקעין, כפי שייקבע רשם המקרקעין.
♦חוק מס שבח נטל את הסמכות הזאת מידי רשם המקרקעין והעביר אותה לידי מנהל מס שבח מקרקעין, ובנוסף הטיל את החובה גם על מי שלא מגיש את העסקה לרישום, ובסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (במקור - 1963) נקבע כדלקמן: "מכירת זכות במקרקעין שאינה נרשמת בפנקסי המקרקעין, תהא חייבת בתוספת מס בסכום האגרה שהייתה חלה..." וכפי שנאמר בדברי ההסבר להצעת חוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס' 5), תשל"ד – 1974, ה"ח 1125, 27.6.1974 עמ' 207 ביחס לסעיף 1 להצעת החוק: "הכוונה המקורית של הסעיף הייתה לגרום לכך שכל עסקה שניתן לרשמה בפנקסי המקרקעין אכן תירשם...וזאת בדרך של ביטול ההעדפה הכספית שהייתה למי שלא רשם את זכותו ..." בתיקון מספר 5 שנכנס לתוקף ביום 18.10.74 תוקן סעיף 9, כך שבמקום לקבוע תוספת מס "בסכום האגרה..." נקבעת תוספת מס "בשיעור משווי המכירה...". ונקבעו הוראות מעבר כדלקמן: "(א) מי שלפני תחילתו של החוק העיקרי קנה זכות במקרקעין וזכותו טרם נרשמה בפנקסי המקרקעין, יהיה חייב בתוספת מס כמפורט להלן; לצורך זה רשאי הוא למסור בכל עת הצהרה וחייב הוא לעשות כן לפני רישומה של הזכות בפנקסי המקרקעין: (2) מסר הצהרה אחרי שנתיים מיום פרסומו של חוק זה, תשתלם תוספת המס לפי שווי הזכות במקרקעין ביום שמסר את ההצהרה ולפי השיעור שבאותו יום."
♦המערערים ביצעו בשנות 1948 עסקת חליפין עם מנהל מקרקעי ישראל, אולם רק בתאריך 17.1.2010 נחתם גם הסכם בכתב, וזאת לפי סעיף 6 במבוא להסכם בכדי: "לרשום את החליפין בלשכת רישום המקרקעין". ולפיכך לטענת העוררים בהשגה מדובר בעסקה משנת 1948 שנעשתה לפני תאריך תחולת חוק מיסוי מקרקעין (1963) וממילא הינה פטורה ממס שבח וממס רכישה, בנוסף טענו נגד החלטת המשיב להשית עליהם מס בחלקים שווים בעוד שחלקיהם בחלקה אינם שווים.
♦המשיב דחה את טענת העוררים בהשגה וקבע שמדובר בעסקה שנערכה בשנת 2010 ולפיכך הינה חייבת במיסי שבח ורכישה (מס רכישה מכוח סעיף 9 לחוק), אולם במהלך הדיון בערר חזר בו, והסכים שהעסקה הינה משנת 1948, אולם עדיין דרש מסמכים שיוכיחו כי חלקיהם של העוררים שווים, ובנוסף קבע שאע"פ שאכן פטורים ממס שבח, עדיין חייבים במס רכישה מכוח תיקון מספר 5 לחוק שמחייב ב"תוספת מס" (-מס רכישה) גם על עסקה מלפני תחולת החוק (ראה לעייל).
העוררים טענו לעומתו, שהוראות המעבר בתיקון מספר 5 שדנות ב"תוספת מס" (-מס רכישה) על מי שקנה זכות במקרקעין לפני תחולת החוק, חלות רק על מי שבא למסור הצהרה לצורך רישום בספרי רשם המקרקעין, והיות והם לא מסרו הצהרה כזאת ואף אינם מעוניינים לרשום את העסקה בספרי הרשם, אינם חייבים בתוספת מס זו.
ביהמ"ש המחוזי נצרת, בשבתו כועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין, בפני האשם ח'טיב, שופט בדימוס, אברהם הללי, עו"ד , נאדר זועבי, רו"ח:
♦הועדה קבעה, כי לעניין טענות בדבר אי זימון כראוי לשימוע בפני המשיב, פגם זה תוקן בעצם קיום הליך הערר ואין סיבה להחזיר את הדיון לשלב ההשגה.
לגופו של עניין קבעה הועדה, כי אכן צודקים המערערים שמדובר בעסקה משנת 1948, והיה על המשיב להימנע מלחלוק על כך עד שלב הדיון בערר שכן מדובר בעסקה עם מנהל מקרקעי ישראל שהינו זרוע מזרועות המדינה, ולפיכך העסקה פטורה ממס שבח, בנוסף, לעניין חלקם היחסי של כל אחד המערערים אין צורך בראיות נוספות לנסח רישום החלקה בספרי רשם המקרקעין שהוגש זה מכבר למשיב. אולם, לפי הועדה, צודק המשיב לעניין החיוב במס הרכישה, שכן בתיקון מספר 5 לחוק מוטלת תוספת המס במקום האגרות שקדמו לה, אשר גם הן לפי מהותן מס ולא אגרה, על כל מי שביצע עסקה הראויה לרישום לפני תחולת החוק וטרם דווחה, כשלעניין זה הפנה כבר ב"כ העוררים לפסק דינם של
ועדת הערר (ת"א) 1369/06 א. הרמן לפיד נ' מנהל מס מרכז (פורסם בנבו, 16.6.09). בנוסף, העוררים עצמם הסכימו לחתום על החוזה שבכתב בשנת 2010, במטרה יחידה והיא על מנת לבצע רישום בספרי המקרקעין (ראה לעייל).
♦סוף דבר, קיבלה הועדה את טענות העוררים לעניין תאריך העסקה הנדונה והפטור ממס שבח מקרקעין מחד, ודחיית הערר בכל הקשור לתשלום מס רכישה – תוספת מס מאידך.
♦יו"ר הוועדה, האשם חטיב שופט בכיר בדימוס, הסכים לפסק הדין והוסיף והעיר כדלקמן: בתיקון מספר 5 לחוק אין סייג כלשהו שמטיל את החבות ב"תוספת מס" רק על מי שפנה בבקשה לרשום את המקרקעין.
במאמר המוסגר, יצוין כי לא ברור כיצד בפועל כבר נרשמו המקרקעין בספרי הרשם בלא שהומצא לרשם אישור על תשלום מס הרכישה. טענה שהייתה יכולה להיות מועלית ע"י העוררים ולא הועלתה הינה שבתיקון מספר 5 נעשתה החלת מס רטרואקטיבית, והתשובה לטענה זו היא שמדובר בתוספת מס שבאה למעשה להחליף מס אחר שהיה מוטל כל הזמן והוא אגרת רישום מקרקעין, ובכל מקרה הטענה לא עלתה ולפיכך הוועדה פטורה מלדון בה.
♦תוצאה: הערעור התקבל חלקית, המשיב חויב בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח.
ניתן ביום: 25.12.2014
ב"כ הצדדים: לא צוין
