פטור על מכירת דירת מגורים גם אם מה שנמכר הוא לא בדיוק דירת מגורים עא 2100-07 רחל מנחם/
בפס"ד נידון מקרה בו
אדם שנפטר הוריש בניין דירות ל 13 יורשים. בבניין היו 15 דירות, שאחת מהן כנראה שימשה כמשרד, ועוד זכויות בניה בלתי מנוצלות. הדירות בבניין לא פוצלו בטאבו ולא נרשמו כל אחת בנפרד, כך שהיורשים קיבלו כל אחד חלק בלתי מסוים בכל דירה בבניין.
חלק מהיורשים מכרו את חלקם בבניין ליורשים האחרים, ודרשו פטור על מכירת דירת מגורים.
במכירת דירה עם זכויות בניה מפצלים את התמורה – התמורה בגין הדירה תוכל לקבל פטור, והתמורה שמיוחסת לזכויות הבניה לא תקבל פטור על מכירת דירת מגורים
רק במקרה שסך התמורה (דירה +זכויות בניה) לא עולה על התקרה בסעיף, זכויות הבניה יקבלו את הפטור על דירת מגורים. כך החוק.
מסמ"ק קבע שהפטור היחיד שהיורש יוכל לקבל הוא סכום השווה ל 1/15 משווי דירה אחת בבניין. לטענתו, יש לכל אחד מהיורשים חלק בלתי מסוים בכל אחת מהדירות בבניין, והוא מוכר ליורשים האחרים 1/15 מכל דירה ודירה בבניין. עבור החלק שלו בדירה הראשונה הוא זכאי לפטור, ואילו על כל השאר הוא כבר לא זכאי כי השתמש בפטור שלו במכירת החלק בדירה הראשונה…
לאחר ועדת ערר שפסקה לרעת היורשים, הובא העניין לבית משפט העליון אשר קבע שבמקרה זה יקבלו היורשים פטור על חלק מהתמורה השווה לדירת מגורים ממוצעת אחת בבניין, כאילו נעשה פיצול לדירות והירושה חולקה פיזית.
בית המשפט מעדיף את הראיה הכלכלית על הפירוש היבש של החוק, אולם מסייג את החלטתו וקובע ש
"שאין להסתמך על הקביעות ועל דרך הניתוח שהוצגו בפסק דין זה כמנוף לתכנוני מס לא ראויים. הסיטואציה שאליה מכוונת הלכה זו היא מכירת זכויות שנתקבלו בירושה על ידי יחידים בבניין דירות מגורים. אין בקביעות בענייננו כדי להכשיר תכנוני מס לא ראויים בכלל ובמצבים שחורגים מגדר המחלוקת שבפנינו בפרט."