♦ אזרחים רגילים נורמטיבים ככלל אינם מבדילים בין עבירות מס לבין עבירות על חוק איסור הלבנת הון. אולם לעוסקים בתחום ברור מייד, כי קיימים הבדלים גדולים מאד, שכן מדובר בשני עולמות נפרדים לחלוטין ובשתי מערכות חוקים שונות לגמרי.
עבירות מס, הינן עבירות המוגדרות בחוקי המס השונים, כגון: פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, חוק מיסוי מקרקעין וכו'.
ניתן לחלק את העבירות לעבירות מס "טכניות"- הדנות באי קיום דרישות החוק, כגון הדרישה להגשת דוחות ודיווחים שונים במועד לרשות המסים ולעבירות מס "מהותיות"/מטריאליות- שיש בהן רכיב של מרמה וכוונה להתחמק ממס.
♦ לעומת זאת, עבירת איסור הלבנת הון הינה פעולה או סדרת פעולות, המהוות תהליך שבו "רכוש אסור" שהינו תוצר פשיעה, שמקורו בעבירות חמורות ("עבירות מקור") מאבד את התווית הפלילית שלו ונחזה להיות רכוש כדת וכדין. עבירות המקור הוגדרו ע"י המחוקק בתוספת הראשונה לחוק איסור הלבנת הון. רשימת עבירות המקור כוללות עבירות פליליות חמורות וכן עבירות בעלות אופי מסחרי.
יצוין, כי ברשימת "עבירות המקור", אשר לכאורה היא "רשימה סגורה", לא נכללות "עבירות מס", המהווה כאמור "הון שחור" למעט עבירות ספציפיות של הוצאת חשבוניות שלא כדין (פיקטיביות) בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף ועבירות של הברחת טובין, עבירה לפי סע' 211 ו- 212 לפקודת המכס, או לפי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש].
♦ הסנקציות בגין עבירות המס שונה בין החוקים וחומרת העבירות.
עפ"י החוק "היבש", מי שעבר עבירה "טכנית", דינו - מאסר שנה בגין כל עבירה. כאשר מי שעבר עבירה מהותית- דינו מאסר של 5 עד 7 שנים (תלוי במסגרת החוקית ובנסיבות ביצוע העבירה).
♦ גם את עבירת איסור הלבנת הון ניתן לחלק באופן גס לעבירת הלבנת הון (סע' 3(א) ו- 4 לחוק) ולעבירות טכניות/דיווח (סע' 3(ב) לחוק). לעניין זה יצוין, כי בשלב זה, עפ"י החוק היבש, העונש בגין שני סוגי העבירות הוא זהה ומגיע עד כדי – 10 שנות מאסר !!!
בנוסף לעונש קובע חוק איסור הלבנת הון, סנקציות חמורות של חילוט רכוש – "בשווי הרכוש" שבו נעברה העבירה, בלי קשר למקורו, דהיינו גם אם הרכוש הינו רכוש שהושג כדין וזאת, כפי שהוגדר בפסיקה, על מנת "להוציא את בילעו של הגזלן מפיו".
♦ בכנס השנתי של ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין שעסק בנושא משפט כלכלי ומיסוי, שנערך בין ה-12.2.15 ל-14.2.15 התכנס בין השאר פנל מקצועי* שעסק בהצעה לתיקון חוק איסור הלבנת הון, לפיה יתווספו עבירות מס לרשימת עבירות המקור לפי חוק איסור הלבנת הון.
אם תעבור ההצעה, שמתעכבת כרגע בשל התפזרות הכנסת, כל עבירת מס חמורה כקלה וכל פעילות בכספים שמקורם בעבירות מס עלולה להיחשב גם כעבירת מקור.
לפי הצעת החוק כל מי שעבר עבירת מס לפני מספר שנים, הרכוש של העבירה הוא עדיין רכוש אסור, ומי שעושה פעולה ברכוש אסור, עובר עבירה על פי חוק איסור הלבנת הון אף אם עבירת המקור לכאורה התיישנה.
בפנל הסתמן דיון פורה בין עורכי הדין העוסקים בתחום במגזר הפרטי, לבין נציגי מערכת אכיפת החוק בהם המשנה לפרקליט המדינה והממונה על אכיפה כלכלית, עו"ד יהודה שפר וכן עם כב' השופט בני שגיא סגן נשיא בית משפט שלום ת"א (לקריאה נוספת של סיקור בענין זה רצ"ב קישורית לסיקור הפאנל באתר פוסטה).
חלק מהדיון נגע לעובדה שאם החוק יעבור, תקבל המדינה כוח רב להחליט בקשר לחוק איסור הלבנת הון מתי כן להשתמש בו ומתי "להסתפק" בעבירות המס. זאת בין היתר גם בשל הכלי הדרקוני של החילוט שקיים בחוק איסור הלבנת הון ובשל ההנחה של המדינה שבחוק איסור הלבנת הון אין התיישנות על עבירות המקור. הדיון היה פורה ובתקוה, יצאו ממנו הצדדים עם תובנות.
♦ כפי שכולנו מרגישים מהתקשורת, כיום, הדגש על עבירות מס בעולם גבוה מבעבר. הסובלנות כלפי מדינות המאפשרות תנאים נוחים יותר לעבירות מס הולכת ומצטמצמת, גם מדינת ישראל כפופה כיום לסטנדרטים בינלאומיים. בהמלצת ארגונים בינלאומיים כגון ה- FATF, נקבע כי יש מקום להלחם בתופעות של העלמות מס אף במסגרת חוקי הלבנת הון וכן לקבוע רשימה של המדינות שלא ישתפו פעולה בתחום זה. לפיכך, נציגי מערכת אכיפת החוק העריכו כי לנוכח הלחץ הבינלאומי למאבק בהלבנת הון והעלמות מס אין מנוס מקידומה של ההצעה.
♦ עורכי הדין העוסקים בתחום במגזר הפרטי טענו לעומתם, כי התכלית של חוק איסור הלבנת הון הוא מלחמה בארגוני הפשע, לפיכך קיבל החוק את הכלים הדרקונייםן שקיבל, כולל חילוט לפי "שווי"/מחזור, כידוע, גם עבירות המס הן עבירות מחזור. הכתמת עבריין מס "קטן" בעבירה של הלבנת הון משמעה למוטט את כל העסקים. נגד עבריין המס יופעל מיד ובתחילת החקירה הליך של חילוט רכוש זמני לפי המחזור, והקפאת חשבונות בנק שלא כלולים בעבירות המס. כך שהעסק יקלע לקשיים כלכליים אדירים וכשהתיק יבשיל לכתב אישום ספק אם יישאר עסק...
האם זוהי מטרת המדינה ? האם המטרה מקדשת את כל האמצעים?
ימים יגידו כאשר יתחדשו הדיונים בהצעת החוק
(*גילוי נאות- הח"מ עו"ד אורי גולדמן השתתף בפאנל)