עבירות מס בחוק איסור הלבנת הון – פגיעה חמורה גם באזרח הנורמטיבי
♦ ביום 12.10.2015 אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק המכונה "הצעת חוק להעמקת גביית המסים ולהגברת האכיפה (אמצעים לאכיפת תשלום מסים ולהרתעה מפני הלבנת הון) (תיקוני חקיקה) התשע"ה-2015", וביום 04.1.2016 התכנסה לראשונה ועדת החוקה של הכנסת לדון בהצעה להחלת חוק איסור הלבנת הון על עבירות מס חמורות.
♦ רבות נאמר וייאמר עוד על "חוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000" (להלן: "החוק"), חוק דרקוני שאין לו אח ורע בספרי החוקים של מדינת ישראל, חוק שנכפה למעשה על המחוקק הישראלי בשל לחצי הממשל בארה"ב והעולם, החוק היחיד במדינת ישראל למעט החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם התש"י-1950 שעל פניו אין לו התיישנות, שכן לעמדת רשויות התביעה "רכוש אסור" כלומר רכוש שמקורו/שנעשה בו שימוש בעבירת מקור יישאר ככזה לנצח, כך שגם אם יבצעו בו פעולה 50 שנה לאחר שעבירת המקור התיישנה, הרי שמבצע הפעולה יעבור עבירה על חוק איסור הלבנת הון*.
* ראה מאמרו של עוה"ד אורי גולדמן
"עבירות מס בחוק איסור הלבנת הון – סוגיית (אי) התיישנות"
♦ כבר כיום, בטרם התיקון האמור, כולל החוק "עבירת מקור" לפי סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ה- 1975 שנעברה בנסיבות מחמירות- עבירה שעניינה הוצאת חשבוניות מס שלא כדין (הכינוי בפסיקה הוא- "חשבוניות פיקטיביות"). מצב זה מאפשר למעשה לרשות המסים להכפיל (ויותר) את הענישה על עבירה זו, שכן בלתי אפשרי כמעט לבצע את העבירה של הוצאת החשבונית הפיקטיבית ללא ביצוע פעולה פיננסית כלשהי (כמו פריטת/הפקדת שיקים או מזומן שהתקבלו כתמורה).
♦ אולם בעוד שהעבירה של הוצאת חשבוניות פיקטיביות הינה עבירה הנוגעת בעיקר לעבריין המתוחכם העוסק בהפצת חשבוניות פיקטיביות לעסקים שונים, התיקון המוצע עניינו בעבירות הנוגעות לכאורה גם לאזרח "רגיל" שהעלים מס בעסקיו האישיים, כמו עבירה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה, סעיף סל הקובע עד 7 שנות מאסר לכל מי ש"השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן" על מנת להשתמט מתשלום מס.
♦ תיקון החוק המוצע יוביל למצב בלתי מתקבל על הדעת, של הכפלה (ויותר) של העונש המוטל על העבירה באמצעות "דלת אחורית" של חוק איסור הלבנת הון, שכן העלמת המס באמצעות תחבולה או מרמה תכלול כמעט תמיד ביצוע פיננסית כלשהי (ולו פעולה של הפקדת כספים לחשבון בנק כלשהו).
♦ בנוסף, מלבד ההגדלה ללא שיעור של העונש על העלמת המס והפיכת העבירה לכאורה לעבירה ללא התיישנות, מדובר גם בעבירה בעלת סנקציות פיננסיות משמעותיות מאוד כמו חילוט אזרחי ופלילי של הכספים בהם בוצעה העבירה וכספים בהם התערבבו כספים אלו, מה שמאיין למעשה את ההוראות המפורטות העוסקות בדרכי גביית המס.
♦ יצויין כי בע"פ 6145/15 - רונאל פישר נ' מדינת ישראל (25.10.15), קבע בית המשפט העליון בניגוד לעמדת המדינה כי לא ניתן יהיה לבצע חילוט כפול של הסכום בו בוצעה העבירה, פעם אחת בשל עבירת השוחד (חילוט על פי חוק העונשין) ופעם נוספת בשל עבירת הלבנת הון, כאשר שתי העבירות בוצעו באותו הרכוש.
♦ לסיכום, מן הראוי הוא שהמחוקק ישים לנגד עיניו וישקול את התועלת מול הנזק שבהצעת חוק זו ויפעל בהתאם לריסון כוחה של רשות המיסים מול האזרח הקטן.