סיווג בונוס לעובד כהכנסת פירותית ולא כרווח הון

מספר הגיליון:

735

תאריך:

21/01/2016

♦ חברת וקטור הנדסה וטכנולוגיות (1993) בע"מ (להלן: "חברת וקטור") חתמה על הסכם התקשרות עם חברת מיקרוסופט.

♦ המערער, יחד עם חברה זרה הולנדית בשם Hallmark Chemicals B.V (שתיקרא להלן: "הולמרק") החזיקו 100% מהון המניות של חברת וקטור.

♦ ביום 30.1.07 נכרת הסכם מכירה שבו מכרו המערער והולמרק את מניותיהם בחברת וקטור לחברה ציבורית בשם CDI"". ביום 6.3.07 נכרת הסכם נוסף בין חברת וקטור למערער שהוגדר הסכם ייעוץ (להלן: "הסכם ייעוץ"). על פי ההסכם, יועסק המערער על ידי חברת וקטור בניהול ויעוץ למשך 3 שנים. בנוסף, על פי סעיף 3(ד') לנספח, וקטור תשלם למערער בונוס מיוחד במידה והוא יצליח לגרום להארכת ההתקשרות של חברת וקטור עם חברת מיקרוסופט. ביום 2.9.09 ולאחר השגת ההסכמה של מיקרוסופט להארכת ההתקשרות עם וקטור הוציא המערער חשבונית מס לחברת וקטור. בחשבונית נרשם שסכום זה הינו תשלום המתייחס לבונוס. ביום 30.12.09 נערך הסכם נוסף בין CDI לבין המערער והולמרק שהוגדר התוספת השנייה להסכם מיום 30.01.07 (להלן: "התוספת השנייה"), בו נקבע כי תשלום הייעוץ ייחשב כתשלום נוסף עבור המניות שנמכרו, המשקף שווי נוסף של מניות הנובע מהארכת הסכמי מיקרוסופט.

♦ ביום 31.12.09, הגיש המערער את הדו"ח על הכנסותיו לשנת המס שבערעור שבו הוא מצהיר על הכנסתו מהבונוס כרווח הון. המשיב טוען כי יש לסווג את הבונוס כהכנסה פירותית בידי המערער לפי סעיף 2(1) לפקודה כהכנסה ממשלח יד, או לחילופין כהכנסה מעסקת אקראי שטיבה מסחרי ולחילופי חילופין כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה. המערער טוען שהתקבול שקיבל הינו חלק שני למכירת זיכיונות מיקרוסופט בהמשך לעסקת מכירת מניות בחברת וקטור לחברת .CDI לפיכך מדובר בהכנסה הונית החייבת במס רווח הון לפי חלק ה' לפקודת מס הכנסה, כפי שדווח על ידי המערער.

♦ עיקרי הטענות: המשיב טען, כי גם הכנסה חד פעמית עשויה להיחשב בנסיבות המתאימות הכנסה החייבת במס. מיסוי העסקה נעשה בהתאם למתווה שנעשה בפועל על ידי הצדדים וראיות בכתב מוכיחות כי עמד בנטל ההוכחה החלה עליו, ובהתאם להסכמים עליהם חתם המערער. מדובר בהכנסה הנובעת מכישוריו המיוחדים של הנישום. המערער קיבל את הבונוס לא בתור מחווה ולא מתוך נדיבות לב, אלא בשל יכולתו וכישוריו האישיים לדאוג לכך כי ההסכם עם מייקרוסופט יחודש. התמורה שולמה אך ורק למערער – מאחר שהיא ניתנה בגין פעילותו הישירה של המערער שהתבצעה באופן פרסונלי. הבונוס שקיבל המערער מהווה הכנסה המשולבת בתפקידו של המערער כנותן שירות לחברת וקטור.

ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד, כב' הש' ד"ר אחיקם סטולר:

♦ המשיב טען למעשה, שההסכם הנוסף בין CDI למערער מיום 30.12.09 הוא הסכם בדוי או מלאכותי, שמוסיף כביכול תוספת להסכם שנחתם ביום 30.01.07 וסותר חשבונית שנרשמה ביום 2.9.08. ואם מדובר ברווח הון, על המערער היה לדווח לרשויות על מקדמה בגין רווח הון. החתימה על התוספת השנייה נעשתה יום לפני הגשת הדוחות לשנת המס שבערעור רק כדי להכשיר בדיעבד את טענת רווח ההון.

♦ סעיף 2(2) לפקודה מכיל את התיבה "במישרין או בעקיפין". המונח "בעקיפין" פורש בפסיקה באופן מרחיב. יישומה של פרשנות זו תביא למסקנה שהמערער קיבל את התקבול עקב העבודה שלצרכיה הוא גויס. אילולא נשכרו שירותיו של המערער לטובת החברה, הוא לא היה מקבל כל תשלום. התקבול שקיבל המערער התקבל כהכנסה בגין עבודה ולא עקב מכירת מניות. בהסכמים שהמערער עצמו חתום עליהם נקבע מפורשות כי הצדדים יחתמו על הסכם ייעוץ, אשר יכלול טיפול עבור החברה. המערער קיבל את הבונוס לא כמתנה, אלא בשל יכולתו וכישוריו לדאוג לכך כי ההסכם עם מייקרוסופט יחודש. ליבת הסכסוך בין הצדדים הינה לאיזה חוזה להאמין: להסכמים שנחתמו בחודש יולי 2007 או שמא להסכם התוספת השנייה אשר נחתם ביום 30.12.09. לאחר בחינת הסוגיה נקבע כי ההסכמים שנחתמו ביולי 2007 הם שמשקפים את האמת, בעוד שהסכם התוספת השנייה הוא הסכם בדוי שנעשה לצרכי מס בלבד.

תוצאה:

♦ הערעור נדחה. המערער ישלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 35,000 ₪.

ניתן ביום: 9.11.15 בהעדר הצדדים

ב"כ המערערים: רמי אריה, עו"ד (רו"ח), שחר נח, עו"ד

ב"כ המשיב: עו"ד מיכל ריצ'ולסקי, פרקל' ת"א אזרחי