חובת השבה ללשכה מרכזית לסטטיסטיקה
♦ רבים מהעוסקים ומשקי בית בישראל מקבלים פניות מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: "הלשכה") למילוי שאלונים במסגרת סקר שמבצעת הלשכה. לרוב, מדובר בסקרים פשוטים שלא דורשים השקעה גדולה של משאבים. כך, למשל, סקרי משק בית משמשים לבניית "סל התצרוכת" שעליו מבוסס מדד המחירים לצרכן. הסקרים האלה לא "מזיקים", קל לענות עליהם ובדרך כלל הם בודקים נתונים על הרכב ההוצאות וההכנסות של האוכלוסייה. סקרי משק בית נערכים גם "בבית הלקוח" ולא מצריכים בדיקות בספרי חשבונות והלשכה מסתפקת במילוי הטופס על ידי הנציג פנים מול פנים.
♦ לעומת זאת, סקרים העוסקים בבדיקת "מגמות בעסקים" אינם כאלה תמימים ופשוטים כפי שזה נראה ממבט הראשון. סקרים העוסקים ב"מגמות בעסקים" נערכים מדי חודש בקרב של כ-1,200 חברות כל פעם. בדרך כלל השאלונים מתקבלים על ידי החברות בדואר או בפקס ועובדים בכירים בחברה (מנכ"ל/סמנכ"ל) מתבקשים לענות על השאלון תוך זמן מפורש, כפי שנאמר במכתב נלווה לסקר. אם לא מתקבל המענה תוך זמן שנקצב במכתב מתבצעת פניה שניה לאותה החברה תוך ציון העובדה, כי אי העברת נתונים בסקר מהווה עבירה פלילית לפי סעיפים 21-22 לפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה"). קרי, מדובר בעבירה שעונשה שלושה חודשי מאסר.
♦ בסקרים העוסקים ב"מגמות בעסקים" מופיעות שאלות עם אופי כללי יותר, כגון, ציפיות לשינוי שער הדולר או ציפיות למצב הביטחוני בישראל. בין השאלות המתמקדות בהערכות כלליות וציפיות של החברה אפשר למצוא שאלות הנוגעות למידע פנימי של החברה ואף יכולות לפגוע בתפקודה של החברה אם וככל שהנתונים ימסרו לגורמים מחוץ ללשכה. כך, למשל, ישנן שאלות בנוגע להיקף המכירות של החברה, היקף אשראי שקיבלה החברה, מספר ההזמנות מספקים, מלאי הסחורות וכו'.
♦ הלשכה מצידה מבטיחה על שמירת כללי הסודיות נוקשים בכל הקשור למידע הנמסר על ידי המשתתפים בסקר, בין אם מדובר בחברה ובין אם מדובר במשפחה או אדם, והכל בהתאם לפקודה. הלשכה מבטיחה גם, כי הנתונים שנמסרו על ידי החברה לא יועברו לגורם כלשהו, כולל משרדי הממשלה האחרים. עוד מצוין, באתר הלשכה, כי גם אם הודלף המידע עקב תקלה או רשלנות לא יהווה אותו נתון ראיה בבית המשפט. אך למרות ההבטחות מרבית החברות במשק לא "אוהבות" למסור את המידע ואף לא משתפות פעולה עד שהלשכה לא מפעילה את הסמכויות הקבועות בפקודה.