ביום 23.5.16 אישרה ועדת הכלכלה, בראשותו של ח"כ איתן כבל, לקריאה שניה ושלישית את תיקון 43 לחוק הגנת הצרכן. עפ"י התיקון, המבקש לחייב עוסק, הטוען כי לצרכן יש חוב כלפיו, לשלוח אליו הודעה לתשלום החוב תוך 4 חודשים מהמועד לתשלומו, וקודם לנקיטת הליך גביה כלשהו שבשלו עשוי הצרכן להידרש לשלם סכום נוסף על החוב. ההצעה עברה בכנסת בקריאה שניה ושלישית. על פי הצעת החוק, אם עוסק נקט הליכי גביה ופתח בהליכים בבימ"ש או בהוצל"פ מבלי ששלח לצרכן הודעת חוב, רשאים בית המשפט או רשם ההוצל"פ להפחית מהחוב את הוצאות הגביה, אך לא את הוצאת עורך הדין. לפי דברי ההסבר, מטרת הצעת החוק לאפשר את גביית החוב בזמן אמת באמצעות קבלת התראה לתשלום החוב במועד הסמוך להיווצרות החוב, דבר שיאפשר לצרכן לבחון את החוב הנטען באופן יעיל ולהסדיר את חובו מול העוסק ללא הוצאות גביה מיותרות. פורום ההוצאה לפועל של לשכת עורכי הדין בראשותם של עורכי הדין יוסף ויצמן, ליאור שפירא וגיא גולדפרב תמך בתיקון המוצע, אך ביקש להבהיר, שיש להפחית רק את הוצאות הגביה, הנובעות ממחדלו של העוסק. ברור, שאם העוסק הסתייע בגורמי האכיפה לגביית חובו – בימ"ש, מערכת ההוצל"פ, עורכי הדין – אין הללו צריכים לשאת במחדלו (אם לא שלח הודעת חוב לצרכן), והם זכאים לשכרם – אגרה או שכר טרחה, בהתאמה. ועדת הכלכלה קיבלה עקרונית עמדה זו והחריגה מתחולת התיקון כל הוצאה שהותרה גבייתה.