רשות המסים מקבלת פרטי בנק של עשרות אלפי חשבונות ומקימה צוות יעודי לטיפול בהם
בעקבות הסכמי חילופי המידע ובעקבות ה – FATCA, רשות המסים ממשיכה לקבל לידיה מידע נוסף.
הפעם המידע נוגע לכ- 30,000 אלף חשבונות של תושבי ישראל שנוהלו בגופים פיננסים בארה"ב במהלך שנת 2014.
מידע זה מצטרף למידע ביחס ל 35 אלף חשבונות שנוהלו ביחס לשנת 2015 שהתקבל בתחילת ינואר.
המידע למעשה מתקבל כחלק מיישום הסכם ה- FATCA ולאחר שרשות המסים העבירה לרשויות המס בארה"ב, במהלך החודשים נובמבר ודצמבר 2016 נתונים לגבי חשבונות בבעלות תושבי או אזרחי ארה"ב, כפי שזוהו ודווחו על ידי המוסדות הפיננסיים בישראל לשנים 2014 ו – 2015.
כזכור, בהמשך לקבלת המידע הנוכחי ובהתאם להסכם יישום ההסכמים, צפויה רשות המסים לקבל מידע אוטומטי מרשות המס האמריקאית מידי שנה וזאת כחלק מהמהלך העולמי להרחבת השקיפות וחילופי המידע בין רשויות מס. הליך זה הינו חלק ממהלך רחב יותר של קבלת מידע פיננסי על תושבי ישראל, הכולל קבלת מידע ממדינות רבות במסגרת הסכם ה--CRS (Common Reporting Standard) הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים שיזם ארגון ה- OECD במסגרת זו ישראל צפויה להחליף מידע עם מדינות שונות לגבי יתרות לשנת 2017 עד ספטמבר 2018.
בנוסף, על פי פרסומי רשות המסים, ישנן בידי הרשות רשימות שהתקבלו ב"צינורות אחרים" ובהם רשימה הכוללת למעלה מ - 8,000 לקוחות ישראלים שהחזיקו חשבונות בנק ב - HSBC שוויץ.
הקמת צוות משימה ייעודי חוצה חטיבות
במטרה לטפל באופן מיטבי ויעיל בכמות האדירה של המידע שבהבשלת התהליכים יגיע למאות אלפי פרטי חשבונות בשנה, הקים מנהל רשות המסים, משה אשר, צוות משימה ייעודי חוצה חטיבות, המורכב מנציגי המחלקה הבינ"ל בחטיבה המקצועית, חטיבת המודיעין והחקירות, חטיבת השומה והביקורת ושע"מ שלאחר תהליכי מיון ו"גיור" הנתונים ממוחשבים מקצה את הרשומות הדורשות טיפול ליחידות החקירות והמודיעין ולמשרדי השומה בהתאם למאפיינים.
לכן, אם אתה מחזיק חשבון שכזה, וגם אם אתה חושב שלא יגיעו אליך כי אתה "חכם" מה- עשרות אלפי האחרים (למשל כי רשמת את החשבון עם הדרכון הזר והישן שלך או על שמו של חבר תושב זר)- זה רק עניין של זמן.
לפיכך מומלץ לפנות עוד היום לרשות המסים להסדרת הנושא לפני שזו תפנה אליך.
לראשון שדופק לשני בדלת – יתרון. ויש גם מחיר לשינה לא שקטה.