♦ השאלה שנשאלה: האם יש להיענות לבקשת המערערים לעכב את הגשת נימוקי הערעור בהליך ערעור מס הכנסה האזרחי, עד תום פרשת ההוכחות בהליך הפלילי המקביל, שנקבעה לחודש דצמבר 2017 (עיכוב של כשלושה חודשים).
♦ לטענת המערערים / המבקשים:
א. הואיל ובהליך הפלילי קיימת למערערים זכות השתיקה והזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית, קיום ההליך האזרחי טרם פרשת ההוכחות בהליך הפלילי, מכריח את המערערים לוותר על זכות השתיקה ועל החיסיון מפני הפללה עצמית, או להפסיד בהליך הערעור האזרחי.
ב. בהליך הפלילי נטל ההוכחה מוטל על המאשימה ועליה להביא ראיותיה תחילה, ואילו ניהול ההליך האזרחי קודם ההליך הפלילי מוביל לחשיפת קו ההגנה עוד בטרם הציגה המאשימה את העדים מטעמה.
ג. כל עוד לא הסתיימה פרשת ההוכחות בהליך הפלילי יצירת קשר עם עדים פוטצניאליים בהליך האזרחי מטעם המערערים, שהם גם עדים מטעם המאשימה בהליך הפלילי עלולה להיחשב כשיבוש הליכי חקירה ו/או משפט.
® לטענת המשיב:
א. בהתאם להלכה הפסוקה ברע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים בע"מ (30/4/997), (להלן :"הלכת לופטין") הכלל הינו, כי אין מעכבים הליך אזרחי רק מפני קיומו של הליך פלילי מקביל.
ב. המערערים לא הצביעו על שום פגיעה ממשית בזכויותיהם, והואיל והמערערים לא שמרו על זכות שתיקה או חיסיון מפני הפללה עצמית בחקירותיהם ו/או בשימוע שנערך להם ו/או בדיונים בפני פקיד השומה, אין בחיוב המערערים להגיש את נימוקי הערעור כדי לפגוע בזכות השתיקה.
ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, כב' השופטת ירדנה סרוסי:
® ביהמ"ש מאמץ את עמדת המשיב המתבססת על הלכת לופטין וקובע, כי גם בכל הנוגע לערעורי מס ככלל אין לעכב את ההליך האזרחי בשל קיומו של הליך פלילי מקביל, ואין לנאשם זכות שלא לחשוף את קו הגנתו, וגם אם הייתה זכות כזאת הרי כפי שטען המשיב, הואיל והמערערים כבר מסרו גרסה סדורה בהליך השימוע אין בחיובם להגיש נימוקי ערעור כדי לפגוע בזכות נטענת זו.
® באשר לחשש מפני הפללה עצמית מציין ביהמ"ש, כי המערערים יכולים לעשות שימוש בחיסיון מפני הפללה עצמית ולהימנע מגילוי ראיה שעלולה להפליל אותם, וכי אף אם המערערים יטענו טיעון או יגישו ראיה במסגרת הערעורים, שיש בה כדי להפליל אותם הם לא יהיו קבילים כנגדם כראיה.
(הערת המתקצר: לכאורה אפשר לומר, כי ביהמ"ש קובע כאן שכל הטענות שיטענו המערערים והראיות מטעמן במהלך ההליך יהיו בלתי קבילות להליך הפלילי, גם מבלי להעלות טענת חיסיון ספציפית, ולו בשביל זה הגשת הבקשה וההוצאות שנפסקו לא היו בכדי).
® בעניין התקדמות ההליך הפלילי בו נקבעו ההוכחות כבר לחודש דצמבר באותה השנה, מציין ביהמ"ש כי הליך פלילי יכול ויימשך שנים. ולכן אין טענה זו יכולה לעמוד.
עוד מציין ביהמ"ש, כי ההליך הפלילי מתייחס ל 6 מתוך 59 החשבוניות נשוא הערעור האזרחי, כך שלא קיימת חפיפה מלאה בין ההליכים.
® לגבי סוגיית זימון העדים על ידי המערערים, קובע ביהמ"ש, כי טענה זו תיבחן בשלב מאוחר יותר לאחר שמערערים יפרטו מיהם אותם עדי תביעה שזימונם מתבקש ומה הרלוונטיות שלהם, ומדוע יש בכל אלה עילה טובה לעיכוב ההליך האזרחי כולו. לפי ביהמ"ש, בקשה כזו, אם תוגש, תידון בנפרד לאחר קבלת תשובת המשיב וביהמ"ש אינה מכריע בה לפי שעה
[*הערת המתקצר: מוטב כי ב"כ המערערים לא יתלו תקוות רבות בכך, שכן על פי הרקורד הפסיקתי של בימ"ש נכבד זה, גם כאשר העדים רלוונטיים ואף המשיב חושש משיבוש הליכי חקירה ומבקש שהמערערים לא יצרו עימם קשר, ביהמ"ש הורה, כי העדים יזומנו לעדות מבלי שיינתן למערערים האפשרות ליצור קשר עם העדים מטעמם טרם העדתם מטעמם בביהמ"ש, וההליך האזרחי לא התעכב ולו במקצת (אם כי שם מדובר היה טרם הגשת כתב אישום). על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור הואיל והתיק הסתיים בפשרה, אך אולי התיק דנן יהא תיק מבחן ראוי יותר להעלאת הסוגיה בפני בית המשפט העליון].
תוצאה:
® הבקשה לעיכוב נדחית. המשפט האזרחי ימשיך כרגיל, המערערים ישלמו הוצאות בסך 7,500 ש"ח לטובת המשיב.
ניתן ביום 11.6.17
ב"כ המערערים: רם יולוס, רחלי גזית, אורי כץ ואסף ברם ממשרד עורכי דין יולוס, גזית ושות'
ב"כ המשיב: עו"ד יעל הרשמן, פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)