♦ עד ליום 6.4.2017, תקנות מס ערך מוסף המיוחדות לענף הזהב הוסדרו רק ב- תקנות מס ערך מוסף (מכירת מטבעות, מדליות ומטילי זהב), תשנ"ד-1994, (להלן:"התקנות"), תקנות אלו קבעו, כי עוסק בתחום הזהב שרוכש זהב (מסוג מדליה, מטבע, או מטיל) ממי שאינו עוסק מורשה, במידה ויעמוד בתנאים מסוימים המפורטים בתקנות, הרי שכאשר ימכור את הזהב, המס ישולם רק על ההפרש שבין מחיר המכירה למחיר הרכישה של הזהב.
® הראציונל מאחורי תקנות אלו, נבע מכך שבענף הזהב נפוצה רכישת זהב על ידי עוסקים מאנשים פרטיים שאינם מוציאים חשבונית, כך שנוצר מצב שלעוסקים יש מע"מ עסקאות אך אין חשבונית לקזז את מע"מ תשומות, לפיכך ועל מנת שלא להפלות לרעה את אלה שרוכשים זהב מאנשים פרטיים מאלה שרוכשים זהב ושאר סחורות מעוסקים, קובעות התקנות כי יראו בעוסקים אלו בענף הזהב מעיין "מתווכים", כך שישולם המס רק על הרווח (ההפרש בין מחיר המכירה למחיר הרכישה).
לדוגמא: נרכש זהב ב100 ₪ ללא חשבונית, ונמכר ב120 ₪ בתוספת מע"מ, לא ישולם מע"מ 17% על מלוא ה120 ₪, מע"מ בסך 20.4 ₪ (לתשלום שכן אין לו מס תשומות להתקזז), אלא רק על ה20 ₪ רווח, מע"מ בסך 3.4 ₪, כך נמצא העוסק באותו מצב בו היה אילו היה רוכש את הזהב מעוסק שמוציא לו חשבונית (שאז היה לו מס עסקאות 20.4 ₪ ומס תשומות 17 ₪, סה"כ לתשלום 3.4 ₪.).
® אולם, בשנים האחרונות, פשט (לכאורה) "נגע החשבוניות הפיקטיביות" בענף הזהב, ועוסקים רבים בתחום, שמוכרים את הזהב לחו"ל (או שנחזים למכור את הזהב לחו"ל), ונהנים ממע"מ בשיעור 0 על עסקאות מכירת הזהב לחו"ל, רצו להתעשר שלא כדין מקיזוז התשומות שלא היו להם ברכישת הזהב מאנשים פרטיים או מעוסקים לא רשומים, ולפיכך החלו מנכים חשבוניות פיקטיביות (שהמע"מ בגינן לא שולם) וקיזזו את המע"מ הנקוב בחשבוניות הפיקטיביות ודרשו אותו כהחזר, ובכך נגרעה קופת המדינה במיליונים, ונוצר אי אמון בין רשות המיסים לבין העוסקים בתחום.
® לפיכך, תיקן שר האוצר לבקשת רשות המיסים בתקנה 6ז תקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976, תיקון שפורסם ביום 6.4.17 (להלן:"התקנה") שגם לגבי מסחר בזהב (לרבות גוש, אבקה, מטבע, מטיל וכו') כמו מסחר בפסולת מתכת, האחריות על הוצאת החשבונית ותשלום המס, כאשר רוכש הזהב הינו עוסק, מוטלת על הרוכש ("חשבונית עצמית").
ר' גם הודעת רשות המסים בעניין העוסקים בזהב.
® התוצאה החל מיום 6.5.17: העוסק שרוכש את הזהב (בין מעוסק ובין מאדם פרטי), מוציא חשבונית עם המע"מ ורושם אותה כחלק ממע"מ העסקאות שלו, ובד בבד מקזז אותה אצלו כמע"מ תשומות, ובכך מנסה רשות המסים לסיים עם המצבים של עוסק שירכוש חשבוניות פיקטיביות, שכן העוסק הרוכש הוא החייב בהוצאת החשבונית ולא המוכר.
® לכאורה, פיתרון אידיאלי, מושלם, שעבר בוועדת הכספים ביום 30/3/17 פה אחד בתוך דקות ספורות בלבד. אולם, אליה וקוץ בה, כשתוקנה התקנה החדשה לא בוטלו התקנות הישנות (!) , והן אף לא נלקחו בחשבון, וכך נוצר בלי כוונה מצב לא הוגן שמפלה לרעה את אלה שרוכשים זהב מעוסק מורשה רשום כדין, כדלקמן:
® האפליה שנוצרה: כאשר עוסק רוכש זהב, מוציא הרוכש חשבונית לעצמו ומשלם ומקזז את מס התשומות הנקוב בחשבונית, (לדוגמא: עוסק רוכש זהב ב 100 ₪, יוציא לעצמו חשבונית עם 17 ₪ מס עסקאות ומיד יקזז את המע"מ הנקוב בחשבונית כתשומות, סה"כ מס 0 ₪), ובזה אין הבדל בין עוסק שרוכש מפרטי לבין עוסק שרוכש מעוסק.
אך כאשר העוסק הנ"ל, ימכור את הסחורה לאדם פרטי בישראל, חבות המס מוטלת על העוסק המוכר, אלא שכאן ייווצר הבדל לא הוגן, שכן כאשר ימכור סחורה זהב שרכש במקור מעוסק אחר יצטרך לשלם מע"מ על מלוא סך העסקאות (לדוגמא מכר ב 120 ₪ ישלם מע"מ בסך 20.4 ₪) ואילו כאשר ימכור סחורה שרכש במקור ממי שאינו עוסק מורשה ישלם את המע"מ בהתאם לתקנות אך ורק על הרווח ( לדוגמא רכש ב 100 ₪ ומכר ב 120 ₪ מוטל מע"מ על ההפרש 20 ₪, וישלם מע"מ בסך 3.4 ₪.).
® על פניו, בכך למעשה המדינה מעודדת התקשרות עם אנשים פרטיים, על פני התקשרות עם "עוסק מורשה", ונראה, כי לא לכך התכוון המחוקק, וככל ורוצה המחוקק לחדש את ההרמוניה הרצויה והשיוויון הראוי בדיני המס, עליו לתקן בתקנות, כי גם ברכישה של זהב מעוסק מורשה, במידה ויעמוד הרוכש בתנאים המסוימים המפורטים בתקנות, הרי שכאשר ימכור את הזהב, המס ישולם רק על ההפרש שבין מחיר המכירה למחיר הרכישה של הזהב.
® כמובן שבידי המחוקק גם "להעניש" את כל העוסקים בענף הזהב שישלמו מס עסקאות על מלוא סכום העסקה ללא אפשרות אמיתית לדרוש תשומות (שכן בחשבונית עצמית העוסק הוא זה שמשלם את התשומות שהוא מקזז), ולבטל את ההטבה הגלומה בתקנות לפיה משולם המס רק על הרווח, וככל וזה רצון המחוקק יתכבד המחוקק ויבטל אם יתאים את תקנות מס ערך מוסף (מכירת מטבעות, מדליות ומטילי זהב), תשנ"ד-1994.