♦ לאחר שנים ארוכות של דיונים ובהמשך להמלצותיה של הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי מ-2011, מינו שר האוצר ונגיד בנק ישראל צוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, בראשות המפקח על הבנקים. במסגרת עבודתו בחן הצוות את החסמים המעכבים את כניסתם של גופים שאינם תאגידים בנקאיים לשוק האשראי הקמעונאי או המונעים את הרחבת פעילותם. התיקון לחוק הוא תולדה של המלצות הצוות, ועיקרן עדכון מנגנון תקרת הריבית והרחבת תחולת החוק גם על תאגידים בנקאיים, לצד הבטחה של הגנה נאותה על הצרכנים בשוק האשראי.
♦ חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס' 5), התשעז 2017 (*), אשר חלקו כבר נכנס לתוקף בתחילת חודש אוקטובר 2017, מרחיב את תחולתו של החוק גם על מלווים מוסדיים, לרבות תאגידים בנקאיים וחוץ בנקאיים, אשר עד כה הוחרגו ממנו, וקובע תקרת ריבית להלוואות, כמו גם שורה של עיצומים שיוטלו על מפר אשר גבה ריבית גבוהה יותר מן המותר בחוק או כאשר מופרת חובת הגילוי הנאות כלפי הלווה על מאפייני ההתחייבות שהוא נוטל על עצמו.
♦ החוק הוא בעל אופי צרכני במהותו ומתמקד בהגנה על הלווים. החוק דורש שקיפות ובהירות בתנאי ההלוואה ומחייב את המלווה לוודא שהלווה הבין את תנאיה. בשלב זה החוק חל על הלוואה ליחידים בלבד, אך יצוין, כי התיקון מסמיך את שר המשפטים להרחיב את הגדרת המונח "לווה", המתייחסת נכון להיום ליחידים בלבד, גם לתאגידים מסוימים וזאת מתוך כוונה לסייע לעסקים הקטנים ומתוך הבנה, כי לא כל התאגידים הם בעלי כוח מיקוח מול הגופים הפיננסיים.
♦ במסגרת התיקון לחוק הוטלה הגבלה המהווה את תקרת ה"ריבית האזרחית", בהלוואות ליחידים- הריבית המקסימלית בהלוואה, שתורכב משיעור ריבית בנק ישראל (העומדת כיום על 0.1%) בתוספת 15% בהלוואות רגילות, או עד 20% לאשראי קצר מועד (הניתן לתקופה הקצרה מ 90 יום).
♦כמו כן נקבעה "ריבית פלילית"- שהיא שיעור ריבית בנק ישראל בתוספת 30%. גוף שילווה בריבית מעל לריבית האזרחית יהיה חשוף לעיצומים כספיים בסכומים גבוהים, והלוואה עם ריבית העולה על סכום הריבית הפלילית תיחשב לעבירה פלילית שהעונש בצידה הוא עד שלוש שנות מאסר.
שלוש עבירות פליליות הקבועות בחוק הוספו כ"עבירות מקור" לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000: א. כריתת חוזה הלוואה ללא מסמך בכתב או ללא הפרטים המהותיים במטרה להתחמק ממילוי אחר הוראות החוק; ב. כריתת חוזה שהריבית הקבועה בו עולה על ה"ריבית הפלילית" ; ג. קבלת תשלום החורג מהתקרה שנקבעה.
♦ התיקון לחוק מסדיר גם את ריבית הפיגורים- במקרה של אי עמידה במועדי החזר ההלוואה, הגופים המלווים קבעו ריבית פיגורים גבוהה. כעת הריבית הזו הוגדרה בחוק והיא תהיה בטווח של עד 3% (שיעור העלות המרבית של האשראי כשהוא מוכפל ב-1.2, בחישוב שנתי). כלומר, בהתחשב בריבית בנק ישראל כיום, הריבית המרבית האפשרית היא בשיעור ריבית בנק ישראל בתוספת 15%, בתוספת 3% ריבית פיגורים, היינו ריבית בנק ישראל בתוספת 18%.
♦ חובת הגילוי הנאות-
התיקון לחוק מגביר השקיפות. לגוף המלווה חובה, כי חוזה הלוואה חייב להיות מסמך בכתב וכן ישנה חובה על המלווה לתת ללווה עותק מהסכם ההלוואה לפני החתימה ולאפשר לו זמן סביר לעיין בו, ולאחר חתימת ההסכם, עליו להמציא עותק ללווה. מעבר לכך, התיקון לחוק יחייב להוסיף גם את שם הערב להלוואה (במידה ויש כזה), והן את מספרי הזהות של כל המעורבים. בנוסף, יש לציין את שיעור העלות המרבית של האשראי והן את שיעור ריבית הפיגורים המרבית, וכן פרוט על הזכות לפירעון מוקדם של ההלוואה ומהם התנאים במקרה כזה.
♦ תחולה –
החוק יכנס לתוקף בשני שלבים, בשלב הראשון, החל מיום 9.10.2017, יחול הסעיף המרכזי בחוק שעניינו קביעת ריבית מקסימאלית בהלוואה, והשלב השני, ביום 9.11.2018, בו יכנסו כלל סעיפי התיקון לתוקף, ביניהם, בין היתר, הסנקציות הפליליות והעיצומים הכספיים שיושתו על מפרי החוק.
התיקון יחול על הלוואות שנלקחו ממועד התחולה ואילך.
♦ על מי יחול התיקון ?
התיקון חל על הלוואה ליחידים בלבד ואינו חל על הלוואות לתאגידים, על הלוואות ללא ריבית או על הלוואות בין קרובי משפחה.
בנוסף הסמיך התיקון ועדה במשרד האוצר לקבוע סוגי הלוואות שעליהן לא יחול התיקון ותנאיו.
_____________________________________
(* האמור במאמר זה מהווה סקירה של התיקון. הנוסח הקובע הינו נוסח התיקון עצמו והפרשנות שתינתן לו בבתי המשפט).