♦ ביום 18.3.18 פורסם ברשומות חוק לצמצום שימוש במזומן, התשע"ח- 2018.
החוק, כך לפי דברי ההסבר, קודם על ידי שר האוצר, מר משה כחלון, במטרה לסייע במאבק בהון השחור, בפשיעה הכלכלית ובהלבנת הון.
♦ החוק אושר בהמשך להמלצות הוועדה הבין-משרדית לבחינת נושא צימצום השימוש במזומן במשק הישראלי ברשות מנכ"ל משרד רוה"מ לשעבר, הראל לוקר (דוח ועדת לוקר). קידום החקיקה בוצע בשיתוף של רשות המסים, משרד האוצר, משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון, בנק ישראל, רשות ההגבלים העסקיים ומשרד ראש הממשלה.
הדיונים בהצעת החוק נעשו בועדה משותפת של ועדת חוק חוקה ומשפט בראשות היו"ר ניסן סלומוניאנסקי וועדת הכספים, בראשות היו"ר משה גפני.
♦ החוק ייכנס לתוקפו ביום 1.1.2019 (למעט החרגות שונות בסעיפי התחולה), ולהלן עיקרי החוק:
צמצום השימוש במזומן-
♦ בעסקה עם עוסק- עם תחילתו של החוק ביום 1.1.19 (ר' התייחסות ליום התחילה והוראות השעה בהמשך), תוטל מגבלה של שימוש במזומן בעסקאות מול עוסק (במהלך עסקו) בסכום של 11,000 ש"ח (מחיר עסקה).
♦ לענין עסקאות בין אנשים פרטיים- יוגבל סכום העסקה בעסקאות מזומנים בין צדדים פרטיים, לסכום של עד 50,000 ש"ח (מחיר עסקה). גם כאן כעבור שנה, יהיה רשאי שר האוצר, באישור ועדת החוקה, להוריד את רף המגבלה בעסקאות בין צדדים פרטיים ל- 15,000 ש"ח.
♦ מחיר העסקה - נקבע כתמורה שהצדדים לעסקה הסכימו עליה בעבור הנכס או השירות לרבות מע"מ, מס קניה ובלו, וכן הוצאות הנלוות לעסקה שסוכמו עם מוכר הנכס או עם נותן השירות. במקרה ומשולם ב"שווה כסף", הדבר יחושב כחלק ממחיר העסקה.
הבהרה לאור ריבוי פניות למערכת - ההגבלה על צמצום השימוש במזומן היא לפי מחיר מלוא העסקה, לא לפי גובהו של כל תשלום !
♦ מקדמה- על פי הוראות החוק, בעסקאות שמחירן עולה על הרף שנקבע, ניתן יהיה לשלם עד 10% ממחיר העסקאות במזומן, אך לא יותר מהסכום שנקבע כרף (דהיינו המקסימום למקדמה כיום הוא 11,000 ₪).
כל עסקה מעל לסכום המקדמה כאמור תבוצע באמצעות צ'קים, העברה בנקאית, כרטיסי חיוב מיידים וכרטיסים נטענים, דהיינו לא במזומן.
♦ דוגמא להמחשה- אדם רוצה לרכוש מחנות חשמל מקרר שמחירו 15,000 ש"ח. מאחר וסכום העסקה הינו מעל 11,000 ש"ח- הוא לא יכול לשלם עליו במזומן, אלא לכל היותר מקדמה בסך של 10% מסך מחיר העסקה, דהיינו 1,500 ₪.
♦ דוגמא 2 להמחשה- למשל במקרה שהעסקה הינה בגובה של 200,000 ₪ (כגון קניית רכב מסוכנות רכב), הרי שגובה המקדמה המקסימאלי אותו ניתן לשלם במזומן מוגבל לרף עליון של 11,000 ₪ (ולא 10%) .
לענין הגבלת השימוש במזומן זה ישנן מספר הקלות בסעיף ההגדרות בחוק, כגון החרגה בין קרובים, וכגון במקרה של מכירת מספר נכסים, שם לא יראו את המחיר המצטבר של כל הנכסים כמחיר של עסקה אחת.
הקלה נוספת הינה בעסקה שנושא הוא מזומן כגון המרה, הפקדה, משיכה, העברה – לא יראו את סכום המזומן כחלק מן העסקה (למשל המרה של כסף אצל נותן שירותים פיננסיים / צ'יינג').
בנוגע לתיירים המבקרים בישראל, סכום המגבלה בעסקה בין תייר לעוסק בישראל יהיה 55,000 ₪ (הערה- לא ברור הכיצד עוסק יידע שמולו עומד תייר- האם לפי המבטא? האם לפי המראה? האם לפי הצהרה?).
ענישה – 3 שנות מאסר וקנסות של עד 90% !
♦ ענישה פלילית- הפרת האיסור המוגדר בחוק השימוש במזומן נושא עמו ענישה ענישה פלילית במקרה של כוונה פלילית. אם יוכח כי אדם פרטי או עוסק פעל במטרה להתחמק מחובות החוק באחד מאמצעים: מפצל במרמה עסקה, שכר עבודה, תרומה, הלוואה או מתנה, או רושם פרטים כוזבים במסך- דינו 3 שנות מאסר !
♦ "ענישה אזרחית"-
על המקבל: ענישה מדורגת לפי סכומי ההפרה- "עיצום כספי" (= קנס) יוטל על המקבל לפי מדרגות: אם תשלום המזומן הוא עד 25,000 שקל שיעור של 15%. אם הוא בין 50,000-25,000 שקל - שיעור של 20% ומעל 50,000 שקל - שיעור של 30%. העיצום אינו מסכום העסקה הכולל, אלא מהסכום ששולם בפועל במזומן.
בהפרה חוזרת, יווסף על העיצום הכספי הראשון תוספת לפי המדרגה שעבר.
המשמעות היא, כי העיצום הכספי המקסימאלי על העוסק (מקבל התשלום) במקרה של הפרה חוזרת יהיה עד 60% !
על המשלם: מעבר לכך, עפ"י החוק תוטל "ענישה אזרחית" גם על המשלם, אדם הפרטי (שאינו עוסק) אותו אדם ייקבל קנס- גם כאן יש דירוג דומה- של 15% עד 30% לפי גובה הסכום ששולם בפועל במזומן.
כך שיוצא מכך שרשות המסים יכולה לקבל במקסימום על הפרות, משני הצדדים לעסקה- 90% קנסות על כל הפרת של מזומן מהמזומן ששולם !!! (30%+30% + 30%)
הגבלה בשימוש ובהסבת שיקים:
♦ שיקים סחירים משמשים תחליף למזומן, על כן, יחולו עליהם מגבלות דומות. כגון:
איסור על הסבת שיק או על קבלת שיק מוסב בלי שפרטי המסב נקובים על השיק ("שיק פתוח" או "שיק על החלק") כאשר מוסר השיק או מקבל השיק הוא עוסק;
איסור כאמור בצ'ק העולה על 5,000 כאשר מוסר ומקבל השיק אינם עוסק;
גם על הבנקים יש איסור בעניין זה- אסור יהיה לבנק לפרוע שיק ללא ששם הנפרע נקוב בו, או שיק מוסב שעולה על 10,000 ש"ח אם הוא הוסב יותר מפעם אחת (או פעמיים אם ההיסב השני הוא לגוף פיננסי מפוקח), או אם לא נקובים בו שמות המסב והנסב ומספר הזהות של המסב.
לעניין זה החוק מחריג נותני שירותים פיננסיים מוסדרים, אשר פועלים תחת רישיון ופיקוח. גם לעניין ההגבלה על שימוש במזומן הוחרגו אותם גופים מפוקחים, למעט לעניין גובה העמלה לעסקת מזומן אשר העמלה מוגבלת לתקרה של 11,000 ש"ח.
♦ תחולת החוק
החוק יחול מה- 1.1.2019, אולם במהלך תשעת החודשים הראשונים, מכניסת החוק לתוקף, יינתנו למפירים אזהרות, מעין תקופת הסתגלות ("תקופת גרייס").
♦ החוק קובע בהוראת שעה שעה לשלוש שנים, כי איסור שימוש במזומן לא יחול על עסקאות של אזרח ישראלי עם פלסטיני תושב השטחים או בין תושבי השטחים.
הערת המחבר:
♦ לא נראה שהמשק ערוך להחלת חוק צמצום שימוש במזומן ולא ברור הכיצד יגיב השוק, שכן על פניו נראה, כי החוק החדש פוגע באוכלוסיה החלשה וחסרת האמצעים (כגון אנשים מוגבלים בבנקים, או אנשים שאין להם חשבון בנק). מכיוון שהדברים לא נסגרו בצורה הרמטית בעת החקיקה (המזורזת), הדברים יתבררו "תוך כדי תנועה" רק לאחר תחילת החוק. ימים יגידו...
(ר' מאמר ביקורת של הח"מ ב YNET - "הגבלת השימוש במזומן הבעיות רק מתחילות")
להרחבה נוספת בהקשר של עורכי דין - ר' קישוריות -
♦ פוסטה - האם עורכי דין יוחרגו מתחולת חוק צימצום שימוש במזומן
♦ The Marker - עורכי הדין לא מוכנים לוותר על המזומן