♦ בעוד האזרחים ובעלי העסקים מנסים להפנים את החוק (בתשעת החודשים הראשונים, עד סוף ספטמבר 19, נקבעה "תקופת הסתגלות"), הרי שביום 1.7.19 נכנס לתוקפו הפעימה השניה של החוק, שעניינה הגבלות שונות על שיקים כלפי המוסדות הבנקאיים.
♦ רשות המסים מפרסמת מעת לעת הנחיות/ הוראות בדף יעודי בענין חוק הצמצום השימוש במזומן באתר רשות המסים.
♦ בנוסף, בנק ישראל פירסם אף הוא דף נחיתה בעניין חוק המזומן, המפרט בעיקר בענין ההגבלות על השיקים, צורתם החדשה (תקן 501) וכיוב'.
לנוחיותכם ריכזנו עבורכם מספר נושאים עיקריים מתוך החוק, שיסייעו להבנת החוק בהתייחס לשיקים ולפעימה השניה של החוק:
♦ החל מיום 1.1.19, אוסר החוק על עוסק, במסגרת עסקו, לתת או לקבל "שיק פתוח". הכוונה בשיק פתוח הינו שיק שאינו מושלם לפי פקודת השטרות, למשל שיק שחסרים בו פרטים כגון שם מקבל התשלום בשורה של - "לפקודת". דהיינו שכל תשלום בשיק בעבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה, מחייבת את העוסק לוודא ששם מקבל התשלום בשיק נקוב בשיק כנפרע או כנסב, לפי העניין.
♦ החל מיום 1.1.19 בעסקה בין אנשים פרטיים (כשאין עוסק מעורב כאחד הצדדים בעסקה)* – ההגבלה על אי מסירת שיק פתוח כאמור בסעיף 1, חלה רק כשסכום התשלום בשיק עולה על 5,000 ש"ח, בעבור עסקה או כשכר עבודה, כתרומה, כהלוואה או כמתנה.
(*) הערה - מכיוון שהבנקים/מוסדות פיננסיים אינם יודעים להבדיל בין עוסק מורשה, שאינו חברה, לבין אדם פרטי, הרי שמבחינה פרקטית- בפועל נאכפת ההגבלה כאמור בסעיף 1, גם כלפי שיקים בסכומים הנמוכים מ- 5,000 ₪).
♦ הגבלה על הסבת שיקים – מיום 1.1.19 קיימת הגבלה לפיה לא יסב אדם שיק ולא יקבל נסב שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בשיק. עד יום 1.7.19 לא היתה הגבלה על מספר ההסבות שניתן לעשות בשיק.
פעימה שניה – החל מיום – 1.7.19 –
♦ בפעימה השניה של החוק נוספו החל מיום 1.7.19 הגבלות על שיקים שיחייבו מוסדות פיננסיים - בנק, בנק הדואר ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי שיחול עליהם איסור לפרוע שיקים שבהם מתקיימת אחת ההגבלות שלהלן:
1. אסור יהיה לאותם מוסדות בנקאיים/פיננסים לפרוע "שיק פתוח" - שבו שם הנפרע אינו נקוב בשיק (בכל סכום!).
2. הגבלות על סחירות/הסבות של שיקים בהם הסכום הנקוב עולה על 10,000 ₪ - על מוסדות פיננסיים נאסר לפרוע שיק מוסב שבו הסכום הנקוב עולה על 10,000 ₪, במקרים כדלקמן:
א. אם לא נקובים בשיק השמות של המסב והנסב ומספר הזהות של המסב. מסב- מי שקיבל שיק ומעביר אותו לאחר (פרטי/עוסק) נסב- מי שקיבל את השיק ממסב.
ב. לא תתאפשר יותר מהסבה אחת של שיק מעל 10,000 ₪, למעט חריגים*.
(*) החריגים הינם ספציפיים – לגוף פיננסי מפוקח ניתן לעשות הסבה שניה, כאשר גם אותו גוף יכול להסב את השיק לגוף פיננסי מפוקח אחר פעם אחת נוספת.
♦ פורמט השיק האחיד- תקן 501 - בנק ישראל פרסם תקן 501, הקובע כיצד ייראו השיקים שיודפסו מעתה ואילך, כאשר בשלב זה בנק ישראל הורה לבנקים להמשיך ולכבד שיקים בפורמט הקודם, כל עוד הם עומדים בתנאי החוק. לא ברור עד מתי.
סנקציות/קנס /עיצום כספי/עונשיןבגין הפרת הוראות החוק יוטל קנס ("עיצום כספי"/קנס) על הצדדים. שיעור העצום הכספי/קנס מהפרה, הינו לפי מדרגות, כדלקמן: עד 25,000 ₪ – שיעור של 15%;מ 25,000 ₪ ועד 50,000 ₪ – שיעור של 20%; מעל 50,000 ₪ - שיעור של 30%.בהפרה חוזרת – במהלך שנתיים – כפל קנס. שימו לב – הקנס הוא על שני הצדדים !
♦ טיפ!!! – כל ההגבלות שיחולו בפעימה השניה לא יחולו על שיקים שיופקדו למשמרת אצל תאגיד בנקאי, בנק הדואר, או בכל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לפני ה- 1.7.19 !
♦ עמלה מופחתת- בגין הפקדת שיקים למשמרת כאמור- בנק ישראל והמחוקק חייבו את הבנקים לקבוע עמלה מופחתת בסך 2 ₪ לשיק בנסיבות המוגדרות בהוראת המעבר. עד יום 30.6.19.
הבהרה- עסקאות עם "תושבי האיזור"- להלן התייחסות לשאלה שחוזרת על עצמה בנוגע להחרגת "תושבי האזור" בהתייחס לשיקים- צימצום השימוש במזומן.
בהתאם להחרגה של "תושבי האיזור" לפי סעיף 42 לחוק המזומן, הסעיף היחיד המוחרג לשלוש שנים כלפי עסקאות עם פלסטינים- הינו סעיף 2 לחוק.
יוזכר- סעיף 2 עניינו אך ורק *בתשלום במזומן* ולא בענין הגבלות על שיקים.
דהיינו בשורה התחתונה- הפלסטינים *אינם* מוחרגים מחוק המזומן בכל הנוגע לשיקים ועל עסקאות עמם בשיקים חלות ההגבלות הרגילות שבחוק.