♦ תקנות מס הכנסה (תקנות לעניין חלפני כספים) (הוראת שעה), תשע"ט-2018, (להלן: "תקנות חלפני כספים"), ייכנסו לתוקף ביום 28/11/19 (180+180 יום מיום הפרסום ברשומות 3/12/18), ומן הראוי לבחון מהם אותם התקנות.
® סעיף 141א לפקודת מס הכנסה קובע כי "מי שחייב ברישיון לפי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים (בסעיף זה – חלפן כספים), ידווח למנהל על כל פעולה שביצע בסכום של 50,000 שקלים חדשים ומעלה, לרבות פרטי הפעולה ופרטי הזיהוי של הצד שעמו התקשר כדי לבצעה, ואם קיים נהנה שאינו הצד שעמו התקשר חלפן הכספים – גם פרטי הזיהוי של הנהנה..."
"פעולה" – כל אחת מאלה:
(1) המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת;
(2) מכירה או פדיון של המחאות נוסעים בכל סוג של מטבע;
(3) קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת;
(4) החלפת מטבע;
(5) ניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב;
(6) מסירת נכסים פיננסיים כנגד מטבע;
"נהנה" – אדם שבעבורו או לטובתו נעשית הפעולה.
® סעיף 141א חוקק במסגרת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו–2014), התשע"ג-2013, וזאת "במטרה להילחם בהון השחור, להעמיק את גביית המס ולצמצם את תופעת העלמת הכנסות בידי עברייני מס באמצעות פעילותם של נותני שירותים פיננסים מיוחדים, מוצע לקבוע חובת דיווח מיוחדת על האחרונים, כך שנתונים בגין פעילותם ידווחו באופן שוטף לרשות המסים.".
מטבע הדברים מדובר בסעיף שחוקק לפני חקיקת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016 (להלן: "חוק הפיקוח") שמטיל חובת דיווח רחבה מאוד ביחד עם רגולציה רבה ונוספת על נותני שירותים פיננסיים, (יצוין כי עצם השימוש במילה חלפן מלמד כי מדובר בחוק לא עדכני, שכן המונח הרשמי כבר הספיק להתעדכן פעמיים, מלכתחילה לנותן שירותי מטבע ובהמשך בחוק הפיקוח לנותן שירותים פיננסיים). החוק חוקק ותוקן ונדרש לתקן תקנות, והגם שכיום כבר נשלחים דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון, טענה רשות המיסים בדיונים בוועדה, כי יש לתקן את התקנות גם במצב המשפטי כיום על מנת "להקל עליהם" שלא יצטרכו לבקש מידע ללא הפסקה, במסגרת המוני פניות לרשות לאיסור הלבנת הון, אלא שיקבלו רשות המיסים למאגר נפרד משלהם- את המידע שרלוונטי אליהם.
® סיבה נוספת שהועלתה הייתה על מנת שרשות המיסים תוכל לעשות שימוש במידע שיימסר גם במסגרת הליכים אזרחיים ולא רק במסגרת הליכים פליליים. סיבה נוספת הינה כביכול על מנת למנוע אפשרות שיזלג חומר שאינו מעניינה של רשות המיסים, מידי הרשות לאיסור הלבנת הון לידי רשות המיסים.
® לפיכך, הותקנו התקנות לפיהם יש להעביר לרשות המיסים, דיווח נפרד רבעוני מקוון, על פעולה חייבת בדיווח כהגדרתה לעיל, שייערך באותו הפורמט של דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, על מנת שלא יצטרך החלפן לערוך כפל דיווחים.
בנוסף, על מנת להקל על חלפן הכספים, אין בדיווחים לרשות המיסים, שום דיווח המצריך שיקול דעת, אלא כל הדיווחים הינם דיווחים שיכולים להיות מופקים אוטומטית על ידי התוכנה בה משתמש החלפן. כך לדוגמא יוגש דיווח אם באותו רבעון בוצעו על ידי אותו לקוח פעולות בסכום מצטבר של סך 120,000 ₪, ולא משנה אם חלפן הכספים חושד שנעשה פיצול מכוון או לאו.
® מבחינה טכנית, המצבים המיוחדים בהם יש להעביר דיווח הינם כדלקמן:
(א)במקרים המפורטים להלן, יראו כמה פעולות המבוצעות בסמיכות אצל אותו חלפן כספים, כפעולה אחת לצורך חישוב הסכום הקבוע בסעיף 141א(א) לפקודה:
(1) בוצעו כמה פעולות לטובת אותו מבקש שירות או לטובת אותו אדם שחלה על חלפן הכספים החובה לרשום את פרטי הזיהוי שלו כנהנה לפי תקנה 2(2), במהלך 30 ימים בסכום מצטבר של 50,000 שקלים חדשים לפחות, בלא קשר לסכום כל פעולה בודדת;
(2) בוצעו כמה פעולות לטובת אותו מבקש שירות או לטובת אותו אדם שחלה על חלפן הכספים החובה לרשום את פרטי הזיהוי שלו כנהנה לפי תקנה 2(2), במהלך רבעון אחד בסכום מצטבר של 120,000 שקלים חדשים לפחות, בלא קשר לסכום כל פעולה בודדת;
(3) בוצעו כמה פעולות הכוללות העברת נכסים מחוץ לישראל לטובת אותו מבקש שירות או לטובת אותו אדם שחלה על חלפן הכספים החובה לרשום את פרטי הזיהוי שלו כנהנה לפי תקנה 2(2), במהלך רבעון, בסכום מצטבר של 50,000 שקלים חדשים לפחות, בלא קשר לסכום כל פעולה בודדת.
® יש לשים לב שהחובות דורשות לבצע פעולות ניטור שונות ונוספות ובימים אלה עובדים על כך בתי התוכנה המספקים את התוכנות לנותני השירותי הפיננסים.
® לסיכום, יחד עם זאת שמדובר ב"דיווח אוטומטי" וטכני לכאורה, יש לזכור כי מדובר בחובת הגשת דו"ח לרשות המיסים, על כל הנובע והמשמע מכך, החל מעיצום כספי כואב ועד לחובות אזרחיות ופליליות חלילה.
אם כן, מבחינת האזרח "החלפן" מדובר בעוד קצת עודף רגולציה, על הרגולציה הכבדה שמושתת עליו ממילא במסגרת חוק הפיקוח והצווים והתקנות מכוחו.