העמדת בעל מניות לדין מבלי להעמיד לדין את החברה
♦ מזה שנים הרגילו אותנו רשויות התביעה ובתי המשפט, למדיניות אכיפה לפיה החברה עומדת לדין יחד עם מנהלה.
ר' למשל סעיף 224א. לפקודת מס הכנסה:
224א. חבר בני-אדם שעבר עבירה לפי הסעיפים 215-220, יראו כאשם בעבירה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, שותף, מנהל חשבונות או פקיד אחראי, נאמן או בא כוח של אותו חבר, אם לא הוכיח אחת משתי אלה:
(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו;
(2) שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה.
♦ אלא שלאחרונה נטרפו הקלפים, עת פורסם, כי היועמ"ש מנדנבליט החליט סופית שלא להעמיד לדין את התאגידים הקשורים לפרשות 2000 ו-4000. על אף העובדה שכתבי האישום שהוגשו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו; שאול אלוביץ', לשעבר בעל השליטה בבזק וב"וואלה"; ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס,כוללים שורה של עבירות שביצעו לכאורה השניים האחרונים כדי להועיל לחברות שבשליטתם.
כעת נוצר פתח לטעון טענות דומות בתיקים כלכליים המתנהלים במסגרת חוקי המס ואם וככל שתעלה טענה כי המדינה מסרבת, הרי שנוצר בסיס לטענת אכיפה בררנית.
