משקיעי קריפטו נתקלים לא אחת בבעיה כאשר הם מנסלים להפוך את כספם ל"כסף רגיל" (המכונה FIAT) ולהכניסו לחשבון הבנק שלהם.
חלק מהמקרים של המתעקשים (בצדק) על הכנסת הכסף לחשבון הבנק, בדרך כלל בסכומים מכובדים, מגיעים מעת לעת לבתי המשפט והחלה להיווצר פסיקה, בעיקר של כב' הש' לימור ביבי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפיה הבנקים אינה יכולים להתעלם מתופעת הקריפטו, אלא לנהל את הסיכון. ר' למשל המקרה של רועי ערב בבית המשפט המחוזי, אשר אושר גם בבית המשפט העליון.
לכן גם הוגש ע"י עו"ד שאול ציוני ועו"ד חן נאמן בגצ 8486/22 פלוני נ' רשות המסים ובנק ישראל – עתירה זו הציפה את המורכבויות הכרוכות בתשלום מס הכנסה בגין רווחים ממטבעות דיגיטליים בחו"ל על רקע הקשיים שמעוררת העברת כספים כאלה לישראל. במסגרת הבגצ נמסר על ידי רשות המסים, כי הטיפול בנוהל הנוגע לתשלום כספי המס במצב דברים זה נמצא בשלבים מתקדמים, אך נדרש לאישורים נוספים גם בדרגים הבכירים ביותר.
בנוסף, במהלך התקופה תוקן נוהל בנקאי תקין 411, אשר נותן הנחיות לבנקים כיצד לנהוג בקשר עם סיכוני הלבנת הון וכולל עדכון בקשר עם הכנסת כספים שמקורם בקריפטו.
אגב הכנסת הכספים כוללת גם חובה להוכחת מקורם ונתיב הכסף באמצעות גוף חיצוני המשמש כ"מומחה פורנזי" המקובל כלפי הבנק.
במסגרת אחד ההליכים המשפטיים המתנהלים הוגשה על ידי רשות המסים טיוטה של "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר".
שימת לב הקוראים, כי בעת כתיבת מאמר זה מדובר בטיוטה שטרם פורסמה רשמית !
האם בכך יבוא הפיתרון להכנסות רווחי קריפטו למדינה ?
מי שעוסק בתחום העבירות הכלכליות (גילוי נאות- למשל כותב מאמר זה) וקורא את טיוטת הנוהל מבין שיש בו חשיפה פלילית גדולה. בשלב זו לא נרחיב מעבר לצורך, שכן הנוהל טרם פורסם רשמית על ידי רשות המסים.
לרוצים לקרוא בהרחבה, אנו מפנים אתכם למאמר של עו"ד אורי גולדמן שפורסם באתר מאקו ביום 24.12.23 - רשות המיסים פותחת שעריה לקריפטו – האם זוהי מלכודת דבש?