נוהל רשות המסים קבלת כספי מיסים בשל מימוש קריפטו – האם עובד?
ביום 31.12.23 פירסמה רשות המסים את "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר"
לאחר מכן ביום 3.4.24 פרסמה רשות המסים את הוראת ביצוע 6/2024 בענין יישום הנוהל האמור
ביום 1.7.24 האריכה רשות המסים את הנוהל עד ל- 31.12.2024
מטרת הנוהל אמורה היתה לאפשר לנישומים לשלם מסים על רווחים ממימוש מטבעות וירטואליים ולמנוע הלבנת הון באמצעות כספים שמקורם בקריפטו.
שימו לב- שרשות המסים דאגה בנוהל רק לתשלום המס ואינה מתיימרת לאפשר את הכנסת מלוא הכספים שמקורם בקריפטו כאמור ! (כותב המאמר התאמץ לא להשתמש במלה מהשורש "ל.ב.ן").
כבר עתה יצויין כי למיטב ידיעת כותב המאמר- הנוהל אינו מוצלח ועובדה היא שעד היום לא ידוע האם אפילו מישהו השתמש בו (למעט מקרה אחד שדובר עליו באחד הכנסים האחרונים של תעשיית הקריפטו).
לפי הנוהל ראשית הנישום יפנה לפקיד השומה בו מתנהל תיק המס שלו, יפרט את פעילותו במטבעות וירטואליים ואת הכנסתו החייבת, ויצרף אסמכתאות מבנק מסחרי שסירב לקלוט את הכספים(*).
(*) אמנם הבנקים נוהגים לא לאפשר בקלות הכנסת כספי FIAT שמקורם בקריפטו, אך הנוהל למעשה דורש מהנישום כתנאי להחלת הנוהל לקבל את סירוב הבנק, דבר שהינו נושא בעייתי בפני עצמו, שכן הנישום למעשה נדרש "להקריב" את כספיו שמקורם בקריפטו רק בכדי שיתאפשר לו לשלם את המס ממימושם.
בנוסף, לא מומלץ לאף נישום שעד עתה רשות המסים לא הכירה אותו לפנות אליה מרצונו מבלי שהוא עושה זאת תחילה באמצעות "נוהל גילוי מרצון", שאחרת אותו נישום שפונה מרצונו חושף את עצמו גם לחשיפה פלילית, שלמעשה הוא הביא על עצמו.
לפי הנוהל, פקיד השומה יקבע את חבות המס על ההכנסה החייבת ממטבעות וירטואליים. הנוהל חל גם על ההכנסה המוצהרת של הנישום בדו"ח, גם אם טרם נערכה לו שומה. פקיד השומה יחתום עם הנישום על הסכם שומה ויוודא שהנישום דיווח על הרווח ממימוש מטבעות וירטואליים. הנישום יפקיד את כספי המס לחשבון רשות המסים בבנק ישראל. כספי המס יועברו מחשבון בנק זר, בית השקעות או נותן שירותים פיננסיים אחר, ובלבד שהחשבון מפוקח ואינו במדינה בסיכון.
הנישום למעשה נדרש לספק פרטי זיהוי ונתיב המטבע הווירטואלי (ששוב, לפי הנוהל את כל אלה הוא עושה רק לצורך תשלום המס ולא הכשרת יתרת הכספים). הגורם הבודק ברשות המסים יאשר את ההעברות והמקורות בהתאם לנוהל וידווח לסמנכ"ל חקירות ברשות המסים. בדיקות ייערכו כדי לוודא שהנישום לא מופיע ברשימות סנקציות שונות.
רק לאחר אישו סופי יועברו כספי המס בש"ח לחשבון רשות המסים בבנק בישראל והנישום יעדכן את סמנכ"ל הגבייה ברשות המסים על ההפקדה.
מדוע הנוהל לא עובד? מספר הערות לנוהל:
♦ נוהל זה אינו עומד בפני עצמו ונראה כי הוא לא יעבוד עד שהוא יחסה תחת נוהל גילוי מרצון תוך מתן ההגנה של פטור מהליך פלילי.
♦ העברת הדיווח ל"סמנכ"ל חקירות ברשות המסים", עשויה להפחיד אנשים נורמטיביים שכעת הם מוחזקים בבחינת "עבריינים", לפחות פסיכולוגית, כאשר מלכתחילה הם שיזמו את ההליך נגד עצמם.
♦ מטבע הדברים אף אדם סביר לא ירצה לשלם את המס על רווחי קריפטו בזמן שהוא נדרש "לשרוף" את קשריו בבנק וממש "לדרוש" מהבנק סירוב להכנסת הכספים. מוטב לו הרשות היתה מקילה בדרישת סף זו. נראה כי זו אחת הסיבות העיקריות שהנוהל כרגע לא עובד.
♦ כרגע אין הליך אנונימי שיאפשר לנישום לדעת את חוב המס שלו לפני שהוא חושף את כל פעולותיו (וכל ארנקיו) ואין הגנה לנישום, שהגיע מרצונו, שמובטח לו שמידע זה לא ישמש כנגד הנישום ו/או ייכנס למאגר פומבי כלשהו.
בהקשר זה נשאלת שאלה קשה נוספת והיא- מי יהיה אחראי על מאגר כזה ומהם האמצעים שיש לרשות המסים כדי לשלוט על כך שמידע מהמאגר הזה לא יזלוג. יצויין כי חברות המתמחות בתחום משקיעות הון עתק בשמירה על מידע מסוג זה, הצפנה ומניעת חשיפות בתחום הסייבר ולא בטוח שהמשאבים של רשות המסים יכולים להתמודד עם משאבים אדירים אלה. בכך גם עשויה להיפגע זכותם לפרטיות.
♦ נוהל זה חל רק על יחידים ומומלץ להחילו גם על חברות, תוך מתן הקלות לחברות שעברו KYC כנדרש ולבטח אם הן פעלו בצורה מפוקחת. כך גם במקרה שאותן חברות פעלו דרך נותן שירותים פיננסים בעל רישיון לעסוק בתחום הקריפטו מאת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (רישיון נש"פ לפי חוק הפיקוח). במקרה כזה אותה חברה "מכשירה" למעשה את כספיה שמקורם בקריפטו ופוסעת בנתיב שהבנקים אמורים להסתמך עליו ולאשרו כדי להסכים להכניס אליהם את כספי ה- FIAT שמקורם בקריפטו.
חברה שאכן עשתה זאת- תוכל גם להיות ביתרון על הבנק במקרה שהדבר ייבחן מבחן משפטי.