♦ לנוכח המגמה הכלל עולמית של פיתוח תשתיות אזוריות ולאומיות במרחב התת-קרקעי (בעיקר לבניית מנהרות למעבר כלי רכב) ומתוך ציפייה להתרחבות שימושים אלה בישראל, גיבש השמאי הממשלתי הראשי, מר אייל יצחקי, עקרונות לפיצוי בגין הפקעת תת הקרקע מבעלים פרטיים לצורך ציבורי. קביעה זו היא בבחינת הסרה של חסם בייזום תכניות פיתוח תשתיות תחבורה תת קרקעיות שמצויות בפיגור משמעותי בישראל.
♦ כתוצאה מהתפתחויות טכנולוגיות בעשורים האחרונים, ובשל המחסור בעתודות קרקע באזורים המאוכלסים בצפיפות, הולך וגדל השימוש הציבורי בעומק הקרקע. כיום, השימוש הציבורי התת קרקעי נפוץ בכל המדינות המפותחות הן בפרויקטים לאומיים והן לצרכי פיתוח אזורי. השימושים הציבוריים הנפוצים בעולם הם למנהרות עמוקות (שעומקן עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע) למעבר רכבות תחתיות, מנהרות למעבר כלי רכב, לסלילת תשתיות תקשורת ועוד.
♦ עד כה לא נקבעו עקרונות הפיצוי בגין הפקעה של שכבות עומק ושאלת הפיצוי הפכה לחסם בפני גורמי התכנון, גורמי פיתוח התשתיות וכן הותירה את ציבור בעלי הנכסים שבתחומם תוכננה הפקעה לתשתיות תת קרקעית באי וודאות לגבי רמת הנכונות של המדינה לשלם בגינה. לפיכך, ובמטרה לעודד שימוש ציבורי תת קרקעי בישראל, נערכה באגף שומת מקרקעין במשרד המשפטים, עבודה שבמסגרתה נבדקה השפעת קיומן של מנהרות על שווי נכסים, שמהם הופקעה שכבה מסוימת בתת הקרקע. העבודה הקיפה פרויקטים מהעולם ומהארץ ונסקרו הנוהגים הרווחים בעולם לפיצוי בגין הפקעות אלה. הכללים שנקבעו עושים אבחנה בין סוגי נכסים,קביעה התואמת את המקובל בעולם.
♦ לעיון במסמך המלא שגובש באגף השמאי הממשלתי הראשי