♦ חברת נקניק נהריה כשר זוגלובק בע"מ (להלן: "החברה הנ"ל) נוסדה על ידי ריינהולד ואירמגד זוגלובק זכרונם לברכה אשר העבירו את אחזקותיהם לארבעת ילדיהם: עמי, חנן ויעל זוגלובק ולרחל משכית ז"ל שלאחר פטירתה ירש אותה בעלה ראובן משכית. ההורים רכשו גם את הקרקעות בנהריה עליהם הוקם מפעל החברה הנ"ל והורישו לילדיהם.
♦ כתוצאה מעימותים החליטו חנן זוגלובק וראובן משכית (להלן: "המוכרים") למכר מניותיהם ואת זכויותיהם במקרקעין לעמי ויעל זוגלובק (להלן: "הקונים") בהתאם לשני הסכמים שנכרתו ביניהם ביום 20.06.2007, הסכם מכירת מניות והסכם מכר מקרקעין. בהסכם מכירת נקבעו תנאים מתלים שאחד מהם הינו אישור הממונה ל"מיזוג החברות" (אם וככל שהדבר נדרש) מכח סמכויותיו על פי הוראות חוק ההגבלים העסקיים התשמ"ח-1988". עוד נקבע, כי אם וככל שנתקיימו כל התנאים המתלים אזי במקרה כזה תתקיים במועד הקובע הסגירה על מכר: המניות, מניות העזבון וכן, מכירת חלקם של ראובן וחנן בזכויות במקרקעין לתאגיד הרוכש. בהמשך הסעיף נקבעו הליכי ביצוע עסקת המכר. המוכרים והקונים ירשו את זכויותיהם במקרקעין כפי שעולה מהרישום בפנקס הזכויות: חנן זוגלובק הוא הבעלים הרשום של 1/4 חלקים בחלקות 37, 38 ו- 69 בגוש 18170. ראובן משכית הוא הבעלים של 1/4 חלקים בחלקות 37, 38 ו- 39 בגוש הנ"ל.
♦ על חלקות אלה בנויים מבנים שונים. חנן זוגלובק וראובן משכית התחייבו בהסכם למכירת המקרקעין למכור לקונים את זכויותיהם במקרקעין הנ"ל תמורת סך של 2,150,000 דולרים.
המנוח ריינהולד זוגלובק ז"ל (להלן: "המנוח") נפטר ב- 27.10.1967 ואשתו המנוחה נפטרה בחודש אפריל שנת 2000. ראובן משכית ירש את חלקה של אשתו רחל זוגלובק, שנפטרה באפריל 1998.
המנוח רכש את חלקת הקרקע 37 בשלמותה ומחצית חלקות 38 ו- 69 ביוני 1946 ואת המחצית הנותרת בחלקה 69 ב- 29.06.54. אשתו המנוחה רכשה את מחצית חלקה 38 ב- 9.6.58 והקנתה אותה לילדיהם ב- 23.10.70.
מנסחי פנקס רישום המקרקעין עולה כי חנן זוגלובק נרשם כיורש חלקיו בבעלות בחלקות 37, 38 ו- 69 בתאריך 26.7.68. ראובן משכית נרשם כיורש חלקיו במקרקעין הנ"ל מתוקף צוואה בתאריך 27.2.2000.
ועדת הערר שליד ביהמ"ש המחוזי חיפה, כב' הש' מ. סלוצקי – נשיא בדימ' ; ג. יחזקאלי-גולן; ש. פסטנברג:
♦ העסקה כפי שפורטה לעיל סווגה כעסקה של מיזוג חברות כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח-1988 כפי שצוין במכתב של ראש תחום המיזוגים מיום 15.8.07 (נספח ג' לכתב הערר) הממונה על ההגבלים אישר עסקה זו בתאריך 15.8.07.
המחלוקת בין הצדדים נסבה בנושאים הבאים:
א. מהו יום הרכישה בעסקה זו.
ב. מהו שווי הרכישה.
ג. מהו יום המכירה.
ד. הכרה ברכיב המע"מ בשכר טרחתו של עורך הדין כהוצאה ברת ניכוי.
המשיב קבע את יום הרכישה בהסתמכו על סעיף 26 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) תשכ"ג-1963 (להלן:"החוק הנ"ל").
♦ סעיף 26 לחוק הנ"ל הדן ב"שווי הרכישה בהורשה" קובע כדלקמן: סעיף 26(א)(1) "נפטר המוריש לפני כ"ו באדר ב' התשמ"א (1 באפריל 1981) שוויים ביום פטירת המוריש..."
♦ סעיף 26(א)(2) "נפטר המוריש בכ"ו באדר ב' התשמ"א (1 באפריל 1981) או לאחר מכן – השווי שהיה נקבע לפי חוק זה אילו נמכרה בידי המוריש."
♦ המנוח נפטר ב-27.10.1967 כך שיום הרכישה ושווי הרכישה לגבי הזכויות במקרקעין שהגיעו למוכרים בדרך הורשה, לגבי חנן זוגלובק נופלים בגדרו של סעיף 26(א)(1) לחוק הנ"ל יום ושווי הרכישה לגבי הזכויות במקרקעין שהגיעו לראובן משכית בדרך הורשה מאשתו המנוחה שנפטרה באפריל 1998, נופלת בגדרו של סע' 26(א)(2) לחוק (ראה גם סעיפים 37(ו) ו-(ז) הדנים ביום הרכישה).
♦ באשר ליום המכירה הצדדים בפנינו כרתו באותו תאריך ה- 20.6.07 שני הסכמים, האחד למכירת המניות והשני למכירת המקרקעין. אישור הממונה הוא בבחינת תנאי מתלה מן הדין לאמור שאין תוקף להסכמים הנ"ל לפני מתן אישורו של הממונה על ההגבלים. האישור ניתן באמצעות הפקס ב- 15.8.07 והתקבל בדואר ביום 19.8.07. חוזה הטעון אישור בית משפט או רשות מוסמכת משתכלל עד מתן האישור. אין אירוע מס עד למועד מתן האישור שהוא יום המכירה. אישור המיזוג על ידי הממונה מקנה תוקף להסכמים הנ"ל המעניקים לעוררים את הזכויות על פי ההסכמים הנ"ל, דהיינו, יש לקבוע את ה- 15.8.07 ביום המכירה בעסקה הנ"ל ולא ביום בו נכרתו.
♦ המשיב הסתמך בקביעת שווי הרכישה על עסקות להשוואה בספרי שדה לתקופה הרלוונטית אשר הינה שיטה מקובלת לשומת שווי קרקע ועל כן אין מקום להתערב בשומת המשיב.
המשיב לא הכיר בניכוי המע"מ כהוצאה כאשר שילם ראובן משכית לבא כוחו שכר טרחה כולל מע"מ. מכיוון ש"כל עוד שווי המכירה נקבע ללא מע"מ ההוצאות שיוכרו, יוכרו ללא מרכיב מע"מ". יש לקבל נימוקו.
תוצאה:
♦ הערר נדחה ברובו.
ניתן ביום 15.07.10
ב"כ הצדדים- לא צויין