♦ ביום 26.11.09 פורסם בספר החוקים 2,215 חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 172), התש"ע-2009. החוק למעשה, מעגן את עמדת רשות המסים כאמור בחקיקה, באמצעות תיקון סעיף 32 לפקודה (ניכויים שאין להתירם), ע"י הוספת סעיף (16) הקובע כניכוי שאין להתיר: "תשלומים, בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין".
בהקשר זה ראוי להזכיר את ע"א 6726/05הידרולה נגד פ"ש ת"א 1, שניתן בבית המשפט העליון, ופסק דין עמ"ה 1015/03 חברה בע"מ נגד פקיד שומה נתניה, שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר אישרו את עמדת רשות המסים, לפיה אין להתיר בניכוי תשלום שוחד לפקיד ציבור במדינה זרה. עם זאת יצויין, כי ההוראה שנוספה כוללת כל סוג של תשלום שנתינתו מהווה עבירה על פי דין ולא רק תשלום שוחד, שכן הנימוקים לאי - הכרה בתשלום שוחד נכונים לכל תשלום כאמור.
♦ הערת מערכת: המשמעות של הוספת סעיף זה לרשימת ההוצאות שאין לנכותן מהכנסתו החייבת של אדם, יתכן וחורגת מסמכותו של המנהל. שכן הפעלת שיקול הדעת בשאלה אם מדובר בתשלום שיש יסוד סביר להניח שנתינתו מהווה עבירה לפי כל דין תיעשה בידי המנהל / פקיד השומה, וזאת בדומה להפעלת שיקול הדעת לגבי כל אחת מההוצאות האחרות המנויות בסעיף 32 לפקודה, וזאת גם במקרה על פניו, (כפי שעולה מדברי ההסבר), הסמכות נתונה למנהל אף אם אותו אדם לא הואשם, או הורשע, בבית משפט בשל העבירה כאמור - והדבר מנוגד לחזקת החפות.