♦ לשכת עורכי הדין עתרה ביום 7.9.09 לבג"צ בבקשה לבטל את הכפלת תקרת הביטוח הלאומי במסגרת חוק ההסדרים, או להחזיר את הסעיף בחוק ההסדרים לדיון מחודש בכנסת, במטרה לשקול, בתוך פרק זמן מוגדר, חקיקת חלופת מס עדיפה מבחינת הזכויות החוקתיות, ברוח הצעות הלשכה. לחילופין, לפרש את חוק ההסדרים באופן שישמור את האחידות בין התקרות לתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, לבין התקרות לקבלת מענקים ותשלומים תלויי תקרה. את הלשכה מייצג בהליך יו"ר פורום המיסים, פרופ' איציק הדרי.
יצויין, כי עתירה דומה הוגשה ע"י לה"ב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל ביחד עם לשכת רואי החשבון ובפתח העתירה של לשכת עוה"ד, מתבקש בג"צ לאחד את הדיון בעתירה שלה עם הדיון בבג"צ 6304/09 לה"ב ולשכת רואי חשבון נ' היועץ המשפטי לממשלה, מאחר ששתי העתירות כאחת תוקפות את החוקתיות של אותו סעיף חוק, ויהיה זה יעיל וצודק לאחד את הדיון בשתי העתירות.
♦ עפ"י הודעת לשכת עוה"ד, בעתירה, שהוגשה נגד יו"ר הכנסת, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, היועץ המשפטי לממשלה, שר האוצר, שר העבודה והרווחה והמוסד לביטוח לאומי, נטען, כי בחוק ההסדרים שאושר בכנסת, הועלתה תקרת דמי הביטוח על פי חוק הביטוח הלאומי, שהייתה, עובר לחוק, לשכירים, עד פי עשרה מהשכר הממוצע במשק (במקום עד פי חמישה), ולעצמאים, עד פי עשרה מהשכר הממוצע במשק (במקום עד פי חמישה), אולם תקרת התגמולים נשארה בעינה - עד פי חמישה מהשכר הממוצע במשק.
♦ לטענת הלשכה בעתירה, אין מדובר בדמי ביטוח לאומי, אלא ביצירת מראית עין או מסווה, כאילו מדובר בדמי ביטוח לאומי. ס' 142(א) לחוק ההתייעלות הכלכלית – החוק החדש - פוגע בזכויות יסוד חוקתיות. הפגיעה אינה עומדת בתנאיי פסקת ההגבלה שבס' 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובס' 4 לחוק-יסוד: חופש העיסוק.
♦ עוד טוענת הלשכה, כי השימוש במסווה של ביטוח לאומי לצורך גביית סכומים אשר בפועל מועברים למשרד האוצר למטרות, שאין קשר בינם לבין ביטוח לאומי, גם פוגע במוסד לביטוח לאומי וגם מהווה הטלת מס הכנסה במסווה של ביטוח לאומי. כאשר היא נעשית במנגנון החקיקה של חוק ההסדרים ודומיו, (הפעם כונה "חוק ההתייעלות הכלכלית"), היא נעשית ללא כל דיון ציבורי ראוי לחוק מס, ואין תימה, שהיא פוגעת בזכויות החוקתיות לקניין, לשוויון ולחופש העיסוק, המוגנות בחוקי יסוד, וזאת בלא שהפגיעה עומדת במבחן פסקת ההגבלה של חוקי היסוד.
♦ בנוסף הודגש, כי העוול המרכזי הוא שהחוק החדש מטיל את המס בעיקר על מגזר צר ביותר (להלן: "חלק העליון של מעמד הביניים"), שמהווה חלק קטן ממעמד הביניים. בהנחה שיש צורך בהגדלת מס הכנסה וכי אין כוונה לפגוע במעמד הביניים הנמוך, יש לעשות זאת תוך גילוי האמת לציבור, באמצעות העלאה ארעית של אחוז המס השולי בפקודת מס הכנסה, על-ידי ביטול הפחתת מס מתוכננת, או על ידי חקיקתו הארעית של חוק מס, שיחול על בעלי הכנסות גבוהות מכל הסוגים, כמוסבר בעתירה.
♦ העתירה מדגישה את האפליה של עצמאיים, הפועלים ללא חברות ושכירים בכירים במוסדות ציבוריים, שלא רשאים לפעול דרך חברות, לעומת החקיקה האלטרנטיבית שהייתה מוצדקת, והיא העלאת המס השולי בפקודת מס הכנסה לשנה וחצי באחוז אחד לערך.
♦ לצפייה בעתירה של לשכת עורכי הדין לחץ/י כאן
♦ לצפיה בעתירה של אירגון לה"ב- ושל לשכת רואי החשבון לחץ/י כאן