♦ חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ (להלן: "קלאבמרקט"), הפעילה רשת מרכולים ונקלעה לחדלות פרעון. ביהמ"ש הוציא צו להקפאת הליכים כנגדה, והורה על מינוי נאמנים לה. הנאמנים פעלו לניהולה כעסק חי, לצורך מכירתה ולגיבוש הסדר נושים. ביהמ"ש אישר הסכם למכירת קלאבמרקט לחברת שופרסל בע"מ (להלן: "שופרסל"). לפיו שופרסל תקבל לידיה 100% ממניותיה של קלאבמרקט; הנאמנים הגישו הסדר נושים לאישורו של ביהמ"ש. בטרם הפכה לחדלת פרעון, ביצעה קלאבמרקט עסקאות עם הספקים שהפכו להיות נושיה. הספק-הנושה שילם מע"מ בעת הספקת הנכס והוא הוציא לחברה חשבונית מס; החברה ניכתה מס עפ"י החשבונית, אך התמורה בעבור העסקאות עם הספקים לא שולמה עד למועד בו הפכה לחדלת פרעון.בימ"ש קמא אימץ את עמדת הנאמנים, וקבע, כי לרשות המיסים (להלן: "הרשות") לא עומדת תביעת חוב כלפי קלאבמרקט להחזר יחסי של מס התשומות.
♦ הרשות טוענת, כי חובה של קלאבמרקט כלפיה בגין מס תשומות שנוכה ביתר הינו חוב שלא ניתן לחלוק על קיומו במישור העקרוני, וכי חוב זה אינו יכול "להתאדות".
♦ הנאמנים טוענים, כי הכרה בזכותה של הרשות לתבוע החזר יחסי של מס תשומות במסגרת הסדר הנושים משמעה היא, כי קלאבמרקט תפרע חוב אחד בפרעון כפול, וזאת במובן הבא: כל עיסקה בין ספק ללקוח כוללת "רכיב מע"מ"; וזה מועבר לרשות ע"י העוסק, ובמקביל, מנוכה ע"י הלקוח בצורת מס תשומות; משמע, מלוא המס אמור להגיע לרשות בגין העיסקה כלול בתמורת העיסקה. עוד טוענים הנאמנים, כי אין לקבל את התפיסה לפיה, לאחר השלמתו של הסדר נושים הכרוך ברכישתה ע"י משקיע חיצוני, ניתן להפנות כלפי הרוכש החדש דרישות כספיות שונות שיסודן בתקופת פעילותה של החברה בטרם הפכה חדלת פרעון. נקיטה בגישה מעין זו עלולה להביא להפחתה של התמורה הכוללת שהרוכש יהיה מוכן להזרים לחברה חדלת הפרעון, תוך פגיעה בנושי החברה ובתמריץ לקבלת הסכמתם להסדר.
♦ הרשות טוענת בתשובה, כי ככל שזכאותה להחזר מס תשומות נוצרת לאחר השלמת הסדר הנושים, הרי שההסכם למכירת קלאבמרקט אינו יכול לשלול זכאות זו.
ביהמ"ש העליון הש' (בדימ') א' פרוקצ'יה, הש' ע' ארבל, הש' א' רובינשטיין:
♦ הש' א' פרוקצ'יה קבעה, כי שלושה צדדים מעורבים בעיסקה החייבת במע"מ: העוסק, הרוכש, ורשות המיסים. העיסקה משפיעה על מערכות היחסים, קרי: העוסק-הרוכש לענין תמורת העיסקה, העוסק-רשות המיסים לענין מע"מ, והרוכש - רשות המיסים לענין מס תשומות. חדלות הפרעון של החברה הרוכשת מביאה לעיצוב מחדש של העיסקה, במסגרת הסדר הנושים. הסדר הנושים קובע, כי בגין העיסקה ישולם לעוסק רק חלק מתמורת העיסקה, ויתרתה תיחשב "חוב אבוד". לאור שיעור התמורה החדש של העיסקה, נדרשת התאמת תוצאות המס לדמותה החדשה. התאמה זו מתחייבת בשלוש צלעות המשולש: בצלע התמורה המשתלמת מידי הרוכש לעוסק; בהחזרת המס ששולם ביתר מידי רשות המיסים לידי העוסק; ובהשבת מס התשומות שנוכה ביתר מידי הרוכש לידי רשות המיסים. התוצאה אליה הגיע ביהמ"ש המחוזי אינה עונה לדרישה זו, משהיא אינה מתאימה את תוצאות המס לאופייה החדש של העיסקה בכל צלעות המשולש: היא מניחה את קיומה של עיסקה המעוצבת מחדש מבחינת התמורה המשולמת בגינה, ואת זכותו של העוסק לקבל מרשות המיסים החזר מס ששולם ביתר; אולם אינה מאזנת תוצאה זו ע"י התאמת תוצאות המס גם בצלע השלישית – השבת מס תשומות שנוכה ביתר – לעיסקה החדשה. לא ניתן לקיים תוצאה זו.
♦ הש' א' פרוקצ'יה מסכמת - זכותה של רשות המיסים להחזר מס תשומות שנוכה ביתר מקלאבמרקט תיכלל בהסדר נושי החברה. רשות המיסים זכאית לפרעון נשייתה במסגרת הסדר הנושים, בבחינת נושה רגילה, עפ"י שיעור הדיבידנד שזכאים לו הנושים ברמת נשייה זו. חישוב סכום הפרעון ייעשה עפ"י הסדר הנושים שאושר, והכספים שנועדו למימוש תביעה זו מוחזקים בידי הנאמנים בנאמנות.
♦ הש' א' רובינשטיין מצטרף לחוות דעתה של הש' פרוקצ'יה וסבור, כי "מקומו הגיאומטרי" של החוב הנדון, הוא בחינת חוב עבר שקדם להסדר ההקפאה; זה גם צו השכל הישר הן באשר למהות הן באשר למועד. אופציה אחרת שמציעה רשות המסים, כחוב חדש, נראית מלאכותית וכאחיזת החבל בשני קצותיו. הש' ע' ארבל הצטרפה לדעת חבריה.
התוצאה:
♦ הערעור התקבל
ניתן ביום: 16.6.11
ב"כ המערערת: עו"ד יהודה ליבליין ויעל ורבה-זלינגר
ב"כ המשיבים: עו"ד אמיר בר-טוב ושירלי יפרח